ברגעים שבהם העונה מתהדקת, הקרקע רועדת והאחריות זועקת – צומחים שחקנים. לא השמות הגדולים שבראש ההרכב, אלא דווקא אלו שעד כה נחשבו שוליים. בריאל מדריד של קרלו אנצ’לוטי, שני צעירים לקחו את הבמה במשחק חוץ קשה מול חטאפה והותירו חותם עמוק: ארדה גולר ואנדריק.
זה התחיל מגולר. הנער הטורקי שעד כה היה סימן שאלה מתמשך – פציעות, חוסר דקות, ובעיקר תחושה של "הוא עוד לא שם". ובכן, בקוליסיאום של חטאפה, הוא היה שם ובגדול. פעיל, נושם את המשחק, מדויק בתנועה ובמסירה, ובסופו של דבר גם הכובש של השער היחיד והקריטי. זה לא רק שער – זו אמירה. אמירה שהוא ראוי, שהוא מסוגל, שהוא חלק.
ואנדריק? הברזילאי שנראה לפעמים כאילו נשלח מסצנה של פליימייקר מהוליווד, עשה כאב ראש לכל קו ההגנה של חטאפה. עם תנועה חכמה בין בלם למגן, עם שיתוף פעולה שמרגיש טבעי מדי עם ויניסיוס, הוא נתן טעם של עוד. הוא אולי לא כבש, אבל הוא שבר קווים, פתח שטחים והעביר מסר – העתיד כבר כאן.
לא מוותרת: 0:1 לריאל מדריד נגד חטאפהאנצ’לוטי, שידוע בנאמנות שלו להרכב הקבוע, קיבל במשחק הזה הזדמנות נדירה לראות את "מי שנשכחו" משנים את הסיפור. ההרכב של חטאפה היה סגור, טקטי, מבוסס על 5-4-1 שמקשה על כל תנועה – אבל ריאל באה חדה, נמרצת, והצליחה לפרוץ את הסכר במחצית הראשונה. ההצטרפויות של לוקאס ואסקס ופראן גארסיה מהאגפים נתנו רוחב למשחק, והכדורגל של ריאל סוף סוף נראה כמו ריאל.
הבעיה? במחצית השנייה הקבוצה כאילו שכחה מה עבד. חטאפה העלתה הילוך, שינתה ל-4-4-2 ונכנסה באגרסיביות – וריאל? היא שוב נרדמה, נגררה, והייתה תלויה בתצוגת ענק של טיבו קורטואה, שכרגיל, הציל את המצב ברגעי האמת. מעל כולם, בלטו דווקא אלה שלא תמיד שם: גולר, אנדריק – ובצד השני, נקודות תורפה כמו קמאבינגה, שנראה אבוד במרכז המגרש, מסכן את הקבוצה באיבודים מסוכנים ובסופו של דבר גם נפצע וסיים את העונה.
אדוארדו קמאבינגה פצוע (רויטרס)ריאל מדריד, כמו גולר, היא קבוצה שתמיד חיה בצל ספקות – אבל גם יודעת איך להוכיח את עצמה בדיוק כשזה נחשב. המשחק הזה לא רק נתן לה שלוש נקודות חשובות במאבק על האליפות מול ברצלונה, אלא גם שלח קריצה לקראת גמר גביע המלך המתקרב: יש עומק, יש צעירים רעבים, ויש מי שאפשר לסמוך עליהם – גם מהספסל. ולא פחות חשוב – יש למי להעביר את הלפיד.
הכתוב הוא טור דעה.