שבועיים של טניס באליפות ארצות הברית הפתוחה יסתיימו מחר (ראשון) ב-21:00 וכצפוי לגמר הגדול הגיעו שני כוכבי העל של הדור הנוכחי – קרלוס אלקראס ויאניק סינר. השניים נפגשו בכל שלושת גמרי הגראנד סלאם האחרונים – רולאן גארוס (אלקראס), ווימבלדון (סינר) וכעת בפלשינג מדו.
על החימר אלקראס יצא כמנצח, בווימבלדון סינר חגג לראשונה על הדשא ואילו למשחק הזה האיטלקי מגיע כפייבוריט לניצחון. אבל בקרב הזה אין חוקים, יש שני טניסאים מוכשרים ביותר, שהם פשוט רמה מעל כל השאר, כולל גם הטניסאי הגדול בכל הזמנים, נובאק ג’וקוביץ’, שהופיע בכל חצאי הגמר של השנה בטורנירי גראנד סלאם, אך נוצח בידי אחד מהשניים.
למעשה, מלבד היוקרה הגדולה שעל כף המאזניים, זה גם קרב על המקום הראשון בעולם, על פרס עצום של חמישה מיליון דולר (שיא כל הזמנים בהיסטוריה של הטניס) ועל תואר מייג’ור שגם יקבע האם אלקראס שוב פותח פער עם שישה גראנד סלאם על פני ארבעה או שלראשונה הם יהיו בשוויון עם 5 כל אחד.
יאניק סינר (IMAGO)סינר (24) היה זה שניצח בגמר גראנד סלאם האחרון ביניהם בווימבלדון וחגג לראשונה מול אלקראס בקרב ישיר על תואר מייג’ור גדול (ההפסד היחיד של קרליטו בגמר גראנד סלאם), אך את המפגש האחרון ביניהם הוא יעדיף לשכוח – גמר המאסטרס בסינסינטי, שם פרש במצב של 5:0 בסט הראשון אחרי שחש ברע והתקשה מאוד לתפקד תחת החום הכבד בארצות הברית.
בכל אופן, המדורג ראשון בעולם שם את זה מאחור, הוא משחק היטב בשבועיים האלה, אם כי באופן מפתיע, קצת פחות מרשים מאלקראס. החותמת של האיטלקי זה המשטח הקשה, הוא חגג בכל שלושת הגראנד סלאם האחרונים על המשטח הקשה, אבל אם טרם הטורניר הייתה תחושה שזה כנראה יהיה של סינר די בוודאות, הרי שהתפתחות הטורניר שמה את זה בסימן שאלה – וזה נראה כמו 50:50 קלאסי.
אלקראס לא איבד ולו סט אחד מפתיחת הטורניר והוא הראשון שעושה את זה שם לראשונה מאז רוג’ר פדרר האגדי ב-2015. גם מול נובאק ג’וקוביץ’ אלקראס והתספורת החדשה לא היה בשיאו, אבל עדיין היה טוב פי כמה מגדול הטניסאים בכל הזמנים. סינר לעומתו מעט הסתבך מול קנדי נוסף, פליקס אוז’ה אליאסים, ועם קצת יותר אופי בנקודות המכריעות (פחות החזרה מטורפת אחת שגרמה לקנדי לחייך כלא מאמין) יכול להיות שהיינו מקבלים הפתעה גדולה, אך כידוע זה לא קרה. אגב, סינר גם התקשה מול קנדי, דניס שפובלוב שגם הצליח לקחת ממנו סט אחד.
קרלוס אלקראס (רויטרס)הספרדי בן ה-22 הגיע גם במוד מאוד סינרי לטורניר הזה בו זכה לראשונה לפני 3 שנים, לא מחפש המון שואו, פחות משתעשע בדרופ שוט (התפתה לזה כמה פעמים מול נובאק שגם בגיל 38 ענה לזה בצורה אדירה), ובעיקר רוצה להיות כמה שפחות זמן על המגרש. והתוצאות לגישה הזו בהתאם, ללא איבוד סט והגעה בצורה הכי רעננה שיכולה להיות לגמר הגדול.
בשורה התחתונה וכיאה לאבק הכוכבים בארצות הברית, שני הטניסאים הללו יספקו לנו כנראה עוד גמר מהסרטים. הם מכירים כל כך טוב אחד את השני, כך שלהפתיע אחד את השני אין להם כל כך איך. אם בעבר אלקראס ניסה להביא את סינר לרשת לא מעט, שם האיטלקי פחות מרגיש בנוח על הנייר, הרי שהוא הוכיח עם צעדיו הגדולים והזרועות הארוכות שזה בטוח לא יביא לאלקראס את הבשורה הגדולה. קרב גדול שיוכרע על הדברים הקטנים, כי פער באיכויות אין כל כך בין השניים, בטח לא בצורה משמעותית.