אחרי שחגג פעמיים באוסטרליה ועוד פעם אחת בארצות הברית, יאניק סינר נגע הערב (ראשון) בטופ של הטופ בטניס העולמי. עם המשחק הכי ‘סינרי’ שיש הוא ניצח סוף סוף 6:4, 4:6, 4:6, 4:6 את קרלוס אלקראס וחגג עם גביע ווימבלדון היוקרתי. ממוקד, מפוקס, יציב, יעיל, איכותי, בקיצור סינרי. האיטלקי סיפק את אחד המשחקים הטובים בקריירה והשאיר את יריבו הגדול והמוכשר לא פחות חסר תשובות.
נחזור רגע שלב אחד אחורה אל חצי גמר ווימבלדון, שהוכרע ב-0:3 מוחץ וקליל במערכות לטובת סינר על ג’וקוביץ’. גדול הטניסאים מסרביה בכל הזמנים כנראה היה מעט פצוע (גם האיטלקי לא כשיר ב-100% לאורך הטורניר) ועדיין זה לא היה כוחות ואפילו הייתי מתאר זאת כך - משחק בין נובאק של 2011 לנובאק של שנת 2025.
הסרבי כזכור היה בשיאו ב-2011 וניצוצות כאלה אנחנו מקבלים בענק השנה גם מהאיטלקי, כשממול ניצב לו אובד עצות ג’וקוביץ’ של השנה הנוכחית, בן 38, שאמנם לא איבד את מה שיש לו בידיים וברגליים, אבל הגוף שחוק, כל פציעה קטנה מכבידה ואיך הוא עצמו אמר: “הגעתי לכל חצאי הגמר השנה בגראנד סלאם, אבל ככל שהטורניר מתקדם זה נהיה לי קשה יותר”.
“ואז אני צריך לפגוש את סינר/אלקראס, שבאים רעננים, חדים ורעבים, ואילו אני? אני מגיע רק עם חצי טנק”, סיכם ג’וקוביץ’ אחרי חצי הגמר. ובאמת להוציא את אלקראס, כל שחקן בסבב שיפגוש באיטלקי האיכותי זה לא יהיה ממש כוחות. לא במקרה סינר רשם חמישה ניצחונות רצופים על הסרבי המעוטר, והוא היחיד שהשיג זאת בהיסטוריה יחד עם רפאל נדאל האגדי.
אלוף ווימבלדון, יאניק סינר (רויטרס)מלבד היוקרה הענקית, הכסף, נקודות הדירוג ועוד שלל הטבות, בגמר ווימבלדון הזה סינר שבר כמה מחסומים חשובים ביותר – קודם כל חגג לראשונה תואר גראנד סלאם שהוא לא על משטח קשה והוכיח כמה הוא שחקן מגוון, שעם הזרועות הארוכות שלו ייאבק על כל גראנד סלאם אפשרי. חימר, דשא, ובטח על המשטח הקשה, שם הוא שולט ביד רמה. המחסום הנוסף הוא שהנחיל לקרליטו הפסד ראשון בגמר על תואר מייג’ור, ועוד אחרי שהיה בפיגור מערכה, והיה נראה שהנה שוב קרלוס הולך לחגוג עליו.
השניים הללו ייאבקו ביניהם עוד שנים רבות קדימה, ולפחות כרגע אין מישהו שיכול לדגדג אותם. הניצחון הזה חשוב פי שניים מנטלית כי הפסד נוסף בגמר גראנד סלאם, אחרי מה שהיה ברולאן גארוס, כבר היה נכנס טוב טוב לראש של המדורג ראשון, להמשך הקריירה ובוודאי לכל מפגש ביניהם. ואו או עוד כמה כאלה אנחנו כנראה הולכים לקבל.
האיטלקי ממשיך בשנתיים האדירות שלו ובקצב מרשים ביותר, הוא כבר עם ארבעה תארי גראנד סלאם ורק בגיל 23, כשעל הדרך הוא גם צימק את הפער מקרליטו (5:4), אבל נראה שעוד יהיו תהפוכות רבות בגזרה הזו, ופערים גדולים ניתן לחזות בזהירות שלא יהיו יותר מדי בין השניים. בכל אופן, הפנים של סינר כמובן לאליפות ארה”ב הפתוחה על המשטח הקשה, שם כבר חגג בסוף השנה שעברה ויגיע כפייבוריט המובהק.
קרלוס אלקראס (רויטרס)וחייבים להזכיר גם את אלילת המזל, שליטפה, יותר נכון חיבקה, את סינר בווימבלדון הנוכחי אחרי הסטירה המצלצלת שקיבל ברולאן גארוס עם איבוד 3 נקודות זכייה. נחזור כמובן לאותו משחק זכור בשמינית הגמר, כשהאיטלקי נראה מול גריגור דימיטרוב כמו המדורג 50 ולא כמו המדורג ראשון. הבולגרי שיחק מדהים, הוביל 0:2 במערכות והיה בדרך הבטוחה לשלב הבא, אלא שאז הגיעה הפציעה בשרירי החזה ששלחה את דימיטרוב לדמעות ולניתוח, ואת סינר לשלב הבא עד לגביע ווימבלדון.
אז עידן הביג 2 לגמרי כבר כאן, זה גביע גראנד סלאם 7 ברציפות שהולך לסינר או אלקראס, וניתן להמר בזהירות שגם הכמה הבאים יהיו על שמם. ביריבות הגדולה מאוד שהתפתחה לנו, ונכנסה היטב לוואקום שהשאירו הביג 3, עם הרבה עניין, דרמה ומתח היתרון של סינר להערכתי יהיה ארוך טווח, בעבודה הקשה, כשמול העיניים יש לו מטרה אחת – להיות הגדול מכולם.
גריגור דימיטרוב ממרר בבכי (רויטרס)וחייבים להזכיר גם את אלילת המזל, שליטפה, יותר נכון חיבקה, את סינר בווימבלדון הנוכחי אחרי הסטירה המצלצלת שקיבל ברולאן גארוס עם איבוד 3 נקודות זכייה. נחזור כמובן לאותו משחק זכור בשמינית הגמר, כשהאיטלקי נראה מול גריגור דימיטרוב כמו המדורג 50 ולא כמו המדורג ראשון. הבולגרי שיחק מדהים, הוביל 0:2 במערכות והיה בדרך הבטוחה לשלב הבא, אלא שאז הגיעה הפציעה בשרירי החזה ששלחה את דימיטרוב לדמעות ולניתוח, ואת סינר לשלב הבא עד לגביע ווימבלדון.
אז עידן הביג 2 לגמרי כבר כאן, זה גביע גראנד סלאם 7 ברציפות שהולך לסינר או אלקראס, וניתן להמר בזהירות שגם הכמה הבאים יהיו על שמם. ביריבות הגדולה מאוד שהתפתחה לנו, ונכנסה היטב לוואקום שהשאירו הביג 3, עם הרבה עניין, דרמה ומתח היתרון של סינר להערכתי יהיה ארוך טווח, בעבודה הקשה, כשמול העיניים יש לו מטרה אחת – להיות הגדול מכולם.
יאניק סינר מרוצה (רויטרס)וזה לא שלקרליטו החביב אין מוטיבציה, כרגע בהחלט. אבל נחשפנו כמה הוא מלא עליות וירידות מנטליות, כשלפעמים יש לו חשק לשחק ולפעמים רק לצאת ולבלות כמו בחור רגיל בן גילו. ואפילו מאמנו ‘חואנקו’, חואן קרלוס פררו, העלה את הסוגיה ובספק גדול עד כמה הוא יצליח להיות עבד של הטניס כדי להיות הכי גדול בהיסטוריה.
אצל סינר, לפחות מבחוץ, זה נראה שהדבר הזה מגיע יותר בקלות ומובן מאליו. אין הסחות דעת, ממוקד ומפוקס בכל טורניר, בכל ראלי, בכל מערכה. אין התחכמויות ולא מורידים רגל מהגז, אף פעם. דימיון לנובאק כבר אמרנו? אמרנו. מה שיפה ומיוחד שקרלוס ויאניק הם ההפך הגמור אחד מהשני, גם על המגרש וגם מסביב לו. בכל אופן אנחנו כחובבי טניס זכינו לקבל את השניים האלה, שהם המתנה הכי גדולה שענף הטניס היה יכול לבקש.