הוועד האולימפי יממן פרויקטים בנבחרות ישראל לקראת אולימפיאדת לוס אנג׳לס 2028 בסכום של כ-18 מיליון שקל במשך שלוש שנים, לאחר שהאיגודים בספורט האולימפי התבקשו להציג תוכניות “מזיזות מחוג”, כפי שנחשף ב-ONE.
מאחורי היוזמה עומדת יו״ר הוועד האולימפי יעל ארד שגייסה את הכספים מחו”ל. אחרי שנים שהספורט האולימפי התבסס אך ורק על כספי המדינה, כעת הוא זוכה לתקצוב נוסף - וזו הפעם הראשונה שראשי האיגודים התבקשו לשבת ולחשוב איך לפתח את הענף שלהם ולאפשר להם לגרום לדברים לקרות.
עד כה, תשעה פרויקטים “מזיזי מחוג” יזכו לקבל תקציבים מיוחדים מטעם הוועד האולימפי, שגם ילווה אותם עד אולימפיאדת לוס אנג׳לס 2028. כעת ONE מציג את הפרויקט שהולכים לקבל את התקציבים הללו.
יעל ארד (שחר גרוס)איגוד השייט: בסיס ישראלי בלוס אנג’לס
באיגוד שייט הגישו בקשה להקים “חזית קדמית” במשחקים האולימפיים הקרובים, כלומר להקים בסיס ישראלי על חוף הים בו יתקיימו תחרויות השייט בלוס אנג׳לס 2028, שם ניתן יהיה לאכסן את כל הציוד והסירות, במקום לשהות רק בכפר הספורטאים ולשנע את הכלים למחסן פתוח.
בבסיס הקדמי יוכלו גם לשבת אנשי המקצוע, קרוב לקו המים, ולספורטאים הישראלים תינתן האפשרות לשבת במקום קבוע ולנוח בו במקרה שאין רוח או שהשיוטים נדחו. בכך, האיגוד יוכל לעטוף את הנבחרות באנשי מקצוע נוספים, כמו מטאורולוג ברמה עולמית שיוכל לייצר יתרון תחרותי. בסיס קדמי שכזה, יוכל לחזק את הסיכוי של ענף גלישת הרוח לשמור על מעמדו בישראל.
בעקבות התמיכה של הוועד האולימפי, באיגוד השייט עומדים לרכוש ארבע סירות. הבסיס הקדמי יאפשר לא רק לשהות בארצות הברית, אלא ממש לאפשר לישראלים גם להתאמן באתר התחרות עם ציוד חדשני מבלי להידרש להעביר סירות מאירופה ל-LA בכל שנה הלוך חזור ואו להחזיק שם ציוד ישן.
תום ראובני וגל פרידמן (ראובן שוורץ)איגוד הטאקוונדו: המטרה – 2 ספורטאים למשחקים האולימפיים
באיגוד הטאקוונדו הציגו תוכנית מקצועית שמטרתה היא להביא שני ספורטאים למשחקים האולימפיים הקרובים. באיגוד החליטו לשנות את תפיסת האימון והצורה שבה מתאמנים לוחמי הטאקוונדו בנבחרת ישראל ואף לייצר “קפסולות מקצועיות” עם ספורטאים מחו”ל שיגיעו לארץ במטרה לשפר את רמתם. זה משהו שעדיין לא נעשה בענף, שבדרך כלל שלח רק נציג בודד למשחקים האולימפיים, ועל כן האיגוד קיבל את הסיוע הכספי והמקצועי לו הוא דרוש.
התוכניות בכדורעף החופים ובקשתות
בכדורעף חופים ביקשו תמיכה כלכלית בשני הזוגות הישראלים המועמדים למשחקי לוס אנג׳לס 2028, על מנת שיוכלו להשיג לראשונה את הקריטריון למשחקים האולימפיים. בגברים יש את קווין קוזמיצוב ואיילון אלעזרי שמתאמנים תחת מתיאו ורנייר האיטלקי, בעוד שבנשים יש את הזוג של דניאלה גונזלס ושיראי דננברג שמתאמנות אצל שון לויתן.
באיגוד ביקשו תקציבים במטרה להרחיב את האימונים של שני הצמדים בארץ ובחו”ל, לקיים יותר מחנות אימון ולהעניק להם יותר תנאים, בניסיון לשדרג את איכות המשחק שלהם ולנסות לעשות היסטוריה, משום שמעולם לא היה זוג ישראלי ששיחק בכדורעף חופים בטורניר האולימפי.
בקשתות, בגלל שנפתחה האפשרות להתחרות במשחקים האולימפיים גם בקשת הקומפאונד בתחרות מעורבת של גבר ואישה, באיגוד החליטו ללכת על זה. עד כה הקומפאונד לא זכה לתמיכה גדולה, אבל באיגוד הכינו תוכנית עבודה מסודרת במטרה לשפר את מעמדם של הצוותים הישראלים בעולם. בגברים יש שני מועמדים, שמאי ימרום ויפתח הדר, שמסוגלים להשיג את הקריטריון. בנשים יש עוד שתי מתחרות, קסניה חודורקובסקי וטהר טמיר, שאחת מהן תוכל להגיע לאולימפיאדה לאחר שעשו הסבה מהתעמלות וג׳ודו לקשתות. בוועד האולימפי יתמכו בפרויקט בניסיון להביא לראשונה צמד ישראלים בקומפאונד.
מיכאלה משה (רויטרס)איגוד הג’ודו: מסד נתונים לאיסוף מידע
באיגוד הג’ודו גם יקבלו תקציבים מהקרן המיוחדת של הוועד האולימפי. אחרי שהשיגו שלוש מדליות אולימפיות בפאריס 2024, בענף מעוניינים לשמר את מעמדו של הג׳ודו הישראלי בזירה הבינלאומית, על ידי שיפור העבודה המקצועית בנבחרות ישראל. הכספים יסייעו לשנות על התרבות הארגונית של הענף, להקים מסד נתונים, שיאסוף מידע, יעזור בניתוח נתונים ליום התחרות ואף ישמש את המאמן שני הרשקו לסקאוטינג - פרויקט חדש שטרם נעשה.
המנהל המדעי של הוועד האולימפי מולי אפשטיין והמומחה לניתוח נתונים ד”ר הדר בינסקי יסייעו בכך. מלבד זאת, באיגוד קבעו מטרה לעשות את כל המאמצים כדי להגיע עם נבחרת קבוצתית ללוס אנג׳לס 2028 וגם כאן הם ייעזרו בניתוח הנתונים שייאספו על מנת לקבל החלטות טובות בניסיון להשיג את המטרה.
גפן פרימו (רדאד ג'בארה)מה מתכננים בסיף, בטיפוס ובאיגוד האופניים?
בסיוף רוצים להגיע עם נבחרת ישראל למשחקים האולימפיים ולהשתתף שם בתחרות הקבוצתית. גם בענף הזה, ייעשה ניסיון להשקיע משאבים באימונים איכותיים, בין אם זה בחו”ל ובין אם זה בהבאת יריבי אימון מנבחרות זרות לארץ, כדי להרים את הרמה של הסייפים הישראלים שיש להם פוטנציאל גדול כשהם מתחרים כקבוצה.
באיגוד הטיפוס ביקשו תמיכה כלכלית על מנת לעבור לעבודה בנבחרות, משום שכרגע הספורטאים בענף עובדים במועדונים פרטיים, מה שמצריך גם השקעה כדי להביא לישראל כוח אדם מקצועי. כמו כן, יושקעו משאבים באימון ושיפור בוני המסלולים של האיגוד. בענף מאמינים כי אם יצליחו לשנות ה-DNA של עבודת הספורטאים המובילים, ניתן יהיה להעפיל למשחקים האולימפיים לראשונה אי פעם.
באיגוד האופניים מעוניינים להשיג מדליה אולימפית. לשם כך, באיגוד ביקשו השקעת משאבים בפרויקט של אופני המסלול. באיגוד בנו תוכנית שמשולב בה מרכז טכנולוגי שיאסוף מידע, ינתח אותו ויעזור בקבלת ההחלטות המקצועיות של מיכאל יעקובלב.
מיכאל יעקבלב (רדאד ג'בארה)גם בשחייה יקבלו כספים לפרויקט מעניין. בגלל שהקריטריונים למשחקים האולימפיים הפכו נוקשים יותר, השחיינים הישראלים מושפעים מכך. הרעיון של האיגוד הוא לחזק את החוזקות של נבחרת השליחים בפלטפורמה של אימוני גובה.
האיגוד והוועד האולימפי הולכים לתוכנית משותפת שמטרתה לייצר כלים מדעיים-מקצועיים שיעטפו את נבחרות השליחים במחנות גובה, כך שבכל אימון ייבדקו פרמטרים שונים וכיצד הם משפיעים על השחיינים, אם זה בתזונה, בשעות האימונים, בכמות האימונים ואף להביא אנשי בנייה גופנית שיסייעו בשיפור המדדים שלהם. כל זאת, בניסיון לייצר שפה חדשה שמקובלת בעולם וקשורה לאימוני גובה, מה שאולי יביא את נבחרת השליחים להישג שיא בבריכת השחייה בלוס אנג׳לס 2028.
אנסטסיה גורבנקו (גלעד קוולרצ'יק)“מקלים על האיגודים בעניין התזרימי, כדי לעשות דברים שבדרך כלל לא עשו בספורט האולימפי”
יניב אשכנזי, מנהל העמותה לתמיכות בוועד האולימפי ומי שמלווה את הפרויקטים הללו בפועל, הסביר: ״כל הפרויקטים שהוגשו נשענו על ארבעה עמודי תווך. ראשית, חיפשנו להשקיע בפרויקט שיוביל לכניסה של ענף חדש למשחקים האולימפיים, כמו כדורעף החופים לדוגמה. כמו כן, רצינו להשקיע בפרויקטים שיביאו מדליה אולימפית בענף חדש, כמו אופני המסלול. בנוסף, יש לנו רצון להקים פרויקטים שיעזרו ב’שימור מעמד’, כפי שנעשה בענף השייט או בג׳ודו, או לשפר מעמד בזירה הבינלאומית, כמו לדוגמה בנבחרת השחייה”.
מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי, הדגיש בדיונים כי “המטרה שלנו היא לשלב בספורט הישראלי יותר ויותר את התחום המדעי. התוכניות נותנות לנו ולאיגודים מנוף שיכול לקחת אותם לעידן אחר גם בנושא הטכנולוגי. להגביר איכות עבודה באיגודים ומקצועיות בהחלטות שמתקבלות בענפים באופן רוחבי. יש איגודים שמשתמשים בתוכנית שלנו כדי לשנות תרבות ארגונית”.
לדבריו, “הדוגמה הכי טובה לכך היא מה שנעשה עם איגוד השחייה. נבחרת השליחים תצא לאימונים במחנות גובה, דבר שנעשה בעבר - אבל אם הם היו נוסעים כדי למחנה גובה, מתאמנים, חוזרים ומקווים לטוב, הפעם נעשה בקרה מלאה על האימונים הללו וננתח את האפקטיביות שלהם. לשם כך, הקמנו צוות רב-תחומי עם מדען ספורט שאוסף מידע ומנתח אותו מכל ההיבטים.
יניב אשכנזי (רדאד ג'בארה)באמצעות מידע, בכל ענף נוכל לעשות פרסונליזציה ולבדוק איך זה משפיע באופן אינדיבידואלי על ספורטאים. כלומר, מתי ספורטאי מתפקד טוב אחרי מחנה אימונים, האם הוא מושפע מתנאים מסוימים ואיך ניתן למקסם יכולות כדי להשיג הישגים. גם בג׳ודו יהיה פרויקט של ניתוח מידע, כולל תזונה ובקרת משקל, נכניס יותר כלים לעבודה המקצועית ונעטוף את תהליכי האימונים במידע. זו הזדמנות נהדרת לאיגודים לבוא ולהכניס יותר כלים שיעזרו להם בהליך החשיבה”.
אשכנזי הוסיף כי ״אחד מהיתרונות המרכזיים של התוכנית הוא שימור הצלחות ובעצם לשנות את השפה שאנחנו מדברים. כל הזמן אנחנו מדברים רק על השגת המדליות, אבל גם לשמר את ההצלחה זו משימה מאתגרת. יש לתוכנית שני יתרונות משמעותיים, זה שאנחנו רואים את הענף בראייה תלת-שנתית, וזה שאנחנו מקלים על האיגודים בעניין התזרימי שהוא אולי הבעיה הכי קשה בספורט הישראלי ואנחנו בעצם באים עם תקציב נוסף לזה של המדינה שאמור לשפר את התזרים באיגודים. המטרה היא לעודד עבודה קצת אחרת בנבחרות ובראש שקט כדי לעשות דברים שבדרך כלל לא עשו בספורט האולימפי”.