ביום רביעי בצהריים, בזמן שיובנטוס הייתה אמורה להתכונן למשחק הפתיחה שלה בגביע העולם למועדונים מול אל עין מאבו דאבי, מצאה עצמה המשלחת האיטלקית במקום על הדשא, מאחורי שולחנו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בלב הלשכה בבית הלבן. הביקור הלא שגרתי עורר לא מעט סימני שאלה, אך עבור טימותי וואה, שחקן יובנטוס ונבחרת ארה"ב, התחושות היו ברורות: "אמרו לנו שאנחנו חייבים ללכת, לא הייתה לי ברירה".
וואה, שבנו של נשיא ליבריה לשעבר וזוכה כדור הזהב ג'ורג' וואה, הודה לאחר המשחק שנערך באותו ערב כי החוויה הותירה אותו מופתע: "זו הייתה הפעם הראשונה שלי בבית הלבן, אז זה היה מעניין, אבל אני לא בן אדם פוליטי. זה לא היה כזה מרגש עבורי. ברגע שטראמפ התחיל לדבר על איראן והמצב במזרח התיכון, חשבתי לעצמי, ‘בחיי, אני רק רוצה לשחק כדורגל’".
האירוע הפוליטי שבו נכחו וואה, וסטון מקני ושאר שחקני יובנטוס, התרחש ללא הסבר רשמי. לפי גורמים מאחורי הקלעים, ההזמנה באה מצד הבית הלבן, ככל הנראה בעקבות קשרים עסקיים מתמשכים בין הנשיא טראמפ לבין ג'ון אלקאן, יו"ר יובנטוס ונכדו של איל ההון ג'אני אניילי. לא כל חברי המשלחת ידעו שייחשפו באירוע תקשורתי פומבי, והתגובות על כך היו מעורבות.
דונאלד טראמפ ושחקני יובנטוס (רויטרס)במהלך המעמד, טראמפ דיבר לא רק על משחק הכדורגל שעמד להיערך אלא גם על סוגיות ביטחוניות רגישות, כולל מצב המלחמה בין ישראל לאיראן, האפשרות להפלת המשטר באיראן, ויחסי החוץ של ארה"ב. כל זה כששחקני יובנטוס עומדים מאחוריו, נבוכים וללא תפקיד פעיל. "זה היה מוזר", הודה וואה, "כשהוא התחיל לדבר על פוליטיקה וכל זה... פשוט רציתי שיהיה משחק".
לצד טראמפ עמד גם נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, שהעניק לנשיא האמריקאי חולצה עם הסיסמה "הכדורגל מאחד את העולם" ומספר 47, בהתייחס לכך שטראמפ הוא הנשיא ה-47 של ארה"ב. אינפנטינו נעדר בשל כך מהמשחק של ריאל מדריד בטורניר, דבר שהעלה גבות לא מעטות בעולם הכדורגל.
הביקור הזה, שהתרחש זמן קצר לפני משחק רשמי של יובנטוס, עורר דיון ציבורי בשאלת מעורבות שחקנים באירועים פוליטיים. המאמן איגור טודור נשאל על כך במסיבת העיתונאים לאחר המשחק, אך נציג פיפ"א ביקש להגביל את השאלות לנושאים ספורטיביים בלבד. טודור הסתפק באמירה: "לא הולכים לבית הלבן כל יום, זו הייתה חוויה נעימה".
בעוד חלק מהשחקנים, כמו מקני, שביקר בעבר בחריפות את טראמפ, שידרו איפוק, וואה בחר לחשוף את התחושות שלו: "לא באמת ידעתי למה אנחנו הולכים לשם, וזה היה קצת מפתיע. מבחינתי, הייתי מעדיף פשוט להישאר ולהתכונן למשחק". הדברים הללו, כנים וישירים, מעידים יותר מכל על המתח הקיים בין עולם הספורט לרצף ההתרחשויות הפוליטיות שהוא נגרר אליהן לעיתים בעל כורחו.