התוצאה בקלאסיקו בסנטיאגו ברנבאו הייתה מאופסת כאשר מארק קסאדו שלח כדור עומק מושלם לכיוונו של רוברט לבנדובסקי. ניתן לטעון כי היה זה הרגע החשוב ביותר בעונה של ברצלונה, אשר סלל את הדרך לזכייה באליפות. לפני המפגש מול ריאל מדריד בשלהי אוקטובר, ההערכה הייתה כי הלבנים היו הפייבוריטים להגן על הכתר. כיצד היה מתפתח המאבק לו היו גוברים על בלאוגרנה במפגש הישיר הראשון, או לפחות משיגים נקודה?
הבישול הפנומנלי של קסאדו איפשר לסקורר הפולני להעלות את בארסה ליתרון, ומשם היכתה הקבוצה של האנזי פליק בברזל כשהוא חם. אחרי 0:4 מכונן במבצרה של היריבה המושבעת, העסק היה הרבה יותר קל - ולקשר בן ה-21 היה חלק עצום בכך.
לכן מדהים לראות עכשיו את הדיווחים בתקשורת הקטלונים לפיהם גורמים בהנהלת המועדון מעוניינים למכור את קסאדו כדי לאפשר רישום של שחקני רכש. הרי במרץ הוא היה על גג העולם, נחשב לאחת התגליות המרגשות של העונה, והצהיר ללא היסוס: "אני רוצה לעשות את כל הקריירה שלי בברצלונה". פציעה בברכו עצרה את הנסיקה, וקסאדו לא ראה עוד דשא עד לסיום העונה, אבל האם זו סיבה מוצדקת להעזיב את האיש שחי ונושם ברצלונה, גילה נאמנות אינסופית לסמל, ועשה את המקסימום (ואף מעבר לכך) כאשר קיבל סוף כל סוף הזדמנות בסגל הראשון?
מארק קסאדו מעל כל שחקני ברצלונה (רויטרס)קסאדו נאלץ להמתין הרבה יותר מדי לצ'אנס הזה. בניגוד לבוגרי לה מאסיה אחרים, שקודמו על ידי צ'אבי בגיל צעיר, הקשר נותר מחוץ לתוכניות עד לפני שנה. הוא היה קפטן קבוצת המילואים בליגה השלישית, שם למד רבות מהמאמן רפא מארקס וזכה ממנו לשבחים מפליגים, אבל בסגל הראשון לא היה מקום עבורו. הוא כבר היה בן 20, ראה את לאמין ימאל ופאו קוברסי עושים חיים משוגעים, צפה גם בבן גילו פרמין לופס פורח, והתסכול הלך והתעצם. כאשר נדמה היה כי צ'אבי יישאר בתפקידו, החל סוכנו של קסאדו לבדוק אופציות השאלה כדי שהקריירה שלו לא תלך לאיבוד.
העדיפות הייתה להשאלה ולא לעזיבה, כי קסאדו הוא אוהד שרוף שלא מדמיין את החיים מחוץ לבארסה. הוא הצטרף לאקדמיה בגיל 12, למד את יסודות המשחק הקטלוני בהדרגה, העריץ את צ'אבי וחלם להיות כמוהו. כאשר עקבו אחריו הסקאוטים של מועדוני פרמייר ליג, כולל ברייטון, ווסטהאם וסאות’המפטון שהציעו לו לעבור לשורותיהן ב-2022, הוא השיב בשלילה. המטרה הייתה להילחם על מקומו ולהוכיח את עצמו, וזה קרה בזכות פליק והנסיבות.
המאמן הגרמני זרק תחילה למים העמוקים את מארק ברנאל, יליד 2007 כמו לאמין ימאל וקוברסי. ההצלחה הייתה גדולה, אך הכוכב הצעיר קרע רצועות בברכו וגמר את העונה כבר באוגוסט. בהיעדרו, נפתחה הדלת עבור קסאדו שהרשים מאוד את צוות האימון החדש עוד במסע טרום העונה לארצות הברית. טיאגו אלקנטרה, ששימש אז למשך תקופה קצרה כעוזרו של פליק, הדביק לו את הכינוי "קימיך" על שם הכוכב איתו שיתף פעולה בבאיירן מינכן. כמו קימיך, גילה קסאדו רב גוניות בתקופתו בקבוצה השלישית ובקבוצת המילואים, ולא בדיוק זוהה עם תפקיד הקשר האחורי הקלאסי. כאשר שובץ שם, הוא גילה לפתע ניצוצות של סרחיו בוסקטס.
ניצוצות של בוסקטס. קסאדו (IMAGO)קסאדו הביא לבארסה את כל התכונות הנכונות. הוא קר רוח תחת לחץ, יעיל מאוד, פעלתן, מכסה שטחים נרחבים וזוכה בכדורים בלי לבצע תיקולים מיותרים. הוא הפגין שקט נפשי כאילו היה שם תמיד. דרושה מנטליות מיוחדת כדי לא להתרגש יתר על המידה אחרי המתנה כה ארוכה. פליק שיבח את קסאדו ללא הפסקה, וחבריו לקבוצה הרגישו בטוחים מאוד איתו. הם מסרו לו את הכדור בידיעה שלא יאבד אותו וישלח אותו לכתובת הנכונה. אחוזי הדיוק שלו היו נהדרים, למרות שהוא לא מהסס לנסות מסירות חותכות הגנה. לא רק מול ריאל סיפק קסאדו בישול מהסרטים, אלא גם נגד באיירן מינכן בליגת האלופות ימים ספורים לפני הרגע הגדול בקלאסיקו. זה שחקן שבנוי למשחקים הגדולים, וניתן היה לראות זאת בקלות.
בקיצור, קסאדו הוא השחקן החלומי. הוא בוגר המועדון, אוהב אותו ללא היסוס, ומפגין יכולת גבוהה על בסיס שבועי - ובמיוחד כאשר הקבוצה זקוקה לו במיוחד. מה עוד אפשר לבקש? איך אפשר לנסות להעזיב אותו אחרי עונה כה מזהירה, בה הייתה לו תרומה מכובדת לזכייה בדאבל?
העניין הוא כי בברצלונה יש עושר פנומנלי של שחקני קישור. ברנאל הוא עילוי, ולכן צפוי לקבל דקות משחק רבות אחרי שהחלים מפציעה. פרנקי דה יונג הפגין יכולת טובה אחרי שהחלים בעצמו במהלך העונה שעברה, במיוחד בחלק האחרון שלה כאשר קסאדו היה פצוע. גם גאבי אוהב לשחק בקישור המרכזי - זו המשבצת האהובה שלו, למרות שהוא מתופקד לא פעם כקשר התקפי או באגף.
וכך, לא לגמרי ברור מה יהיה חלקו של קסאדו בעונה החדשה. הוא ראוי ביותר להיות בהרכב, אך יש גם שחקנים ראויים נוספים, והוא עדיין לא הפך לבאנקר כמו לאמין ימאל או קוברסי. מעמדו דומה לזה של פרמין לופס, ומשום מה סבורים גורמים בהנהלה שניתן להיפרד משחקני הבית האהובים כדי להתגבר על המגבלות שמציגה הליגה ולרשום שחקני רכש חדשים, כמו מרקוס רשפורד.
מרקוס רשפורד בהצגתו (רויטרס)החלוץ שהועזב ממנצ'סטר יונייטד עשוי להיות מועיל לברצלונה, אבל רק אם בואו לא מצריך הקרבה של צעירים מקומיים. מגוחך עד כאב לרדוף אחרי שמות גדולים, ועוד בהשאלה, אם לצורך רישומם מוכן המועדון לוותר על כישרונות מקומיים, סביבם ניתן לבנות את הקבוצה למשך שנים ארוכות. אגב, זה המקום להזכיר כי פדרי אינו בוגר לה מאסיה, ואפילו גאבי אינו קטלוני. עבור ילדים שנולדו בברצלונה ובסביבתה הקרובה, דווקא הסיפור של קסאדו מדבר יותר מכל. הוא הדוגמא לכך שאפשר לעשות את כל הדרך למעלה, בהתמדה ובמסירות, ולהגשים את החלום הגדול. זו ההשראה האמיתית. מה יחשבו הילדים האלה אם השחקן הנפלא הזה ייפול קורבן לשיקולים פוליטיים אבסורדיים?
קסאדו מתעקש להישאר, ובצדק. אלא שהוא לא ייעלם גם אם המועדון יצליח למכור אותו בסופו של דבר במחיר מבצע, כי יש לו פוטנציאל למצות את הפוטנציאל בכל מקום. לא במקרה דווח כי דייגו סימאונה היה רוצה לראות אותו באתלטיקו מדריד. אם בארסה לא תשכיל לשמור על דמויות מסוג זה, אחרים יקפצו על המציאה, והנשיא ז'ואן לאפורטה יוכל להאשים רק את עצמו אם קסאדו יהפוך לשחקן מפתח במקום אחר. וגם האוהדים בקאמפ נואו יאשימו אותו.
שלב אחרי שלב: צפו בהתקנת הדשא בקאמפ נואו