לפני כשנתיים בוריס קליימן נעצר בחשד לאונס במועדון לילה ביוון. זה קרה בדיוק כשהיה בשיאו, אחרי עונה אדירה בוולוס ובדרך למעבר הגדול לא.א.ק אתונה הגדולה. הוא הלך לעיר כדי לחפש דירה, אבל עימות בתוך המועדון הוביל למעצר ולפרשה שפגעה לו בקריירה מצליחה. מאז, הוא לא חזר לשחק ברמות הגבוהות בליגה היוונית אך לא הודיע על פרישה, ומצא נחמה בעזרה לילדים להתמודד עם משברים. ניתן רק לתאר לאן הקריירה שלו הייתה מגיעה לולא הפרשה, שהסתיימה בלא כלום. עכשיו הוא מדבר על כל מה שקרה ומסכם את הקריירה כשוער.
בראיון מיוחד ומרתק לפודקאסט עם גידי ליפקין ואסי ממן ב-ONE בוריס קליימן מדבר על “פרשת האונס” ביוון, מה קרה באותו הלילה במועדון באתונה שלאחריו הוא נעצר, התקופה המדהימה על הדשא ביוון ולמה בוטל המעבר לא.א.ק אתונה, הפספוס הגדול בקריירה שלו, הנבחרת, העימות המתוקשר עם דיא סבע והכעס על אזרוח השחקנים מצד מכבי חיפה בזמן שפדרו גלבאן גורש מארץ.
וגם: תחילת הקריירה, המעבר המפתיע לבית"ר ירושלים אחרי שברקוביץ׳ ויתר עליו בהפועל ת״א, סיפורי אלי טביב ורן בן שמעון, המשברים שחווה, מתי הבין שהוא כבר לא ישחק כדורגל מקצועני, למה לא הודיע על פרישה, איך העלה ליגה קבוצת חובבים כשהוא בעמדת החלוץ, החיים ביוון, הילדים שגדלים כיום במדינה זרה, הבן שמשחק כדורגל, הקריירה החדשה כמנטור וכאיש נדל״ן, הקעקועים והרצון לכתוב ספר.
בוריס קליימן (שחר גרוס)שלום בוריס, מה שלומך?
”בסדר גמור. אני בארץ בחופשה עם הילדים והמשפחה”.
תקן אותי אם אני טועה, הפסקת לשחק אבל לא פרשת עדיין.
”נכון, אף פעם לא הודעתי רשמית על פרישה, לא פרשתי בלב שלם ולא היה לי רגע שאמרתי ‘יאללה אני פורש’. הכל היה כזה תוך כדי תנועה. גם כל הקטע של האימון המנטלי הגיע אליי פתאום, התחלתי להתעסק בזה וככה זה המשיך”.
אז זה מה שאתה עושה היום?
“כן, אימון מנטלי, עוסק בנדל”ן ביוון, וגם חלוץ בליגה המקומית שבטעות עלתה ליגה, אז לך תדע לאיפה זה עוד יגיע (צוחק)”.
איך זה קרה?
“אנחנו משחקים בליגה אזורית. הליגה המקומית הראשונה, כלומר ליגה רביעית ביוון. יוון עצומה, אז את הליגה השלישית והרביעית מחלקים לכמה ליגות אזוריות”.
בוריס קליימן. "לא הודעתי רשמית על פרישה" (שחר גרוס)זאת אומרת שאולי אתה חלוץ מבוזבז?
”האמת, תמיד אמרתי שהייתי יכול להיות חלוץ אגדה”.
טוב, היה לך משחק רגל טוב בתור שוער.
“כן, זה תמיד היה הכוח שלי”.
אז אתה לא תעשה סרטון פרישה או נאום פרישה?
“לא, אני לא אוהב את זה”.
בכל זאת, במשפט, איך אתה מסכם את הקריירה שלך?
”אני חושב ומרגיש שעשיתי קריירה גדולה אבל יכולתי לעשות קריירה ענקית, אם מישהו היה תופס אותי ומסובב לי איזה בורג, שניים או שלושה אפילו בצעירותי. ובגלל זה אני עושה את מה שאני עושה היום, כי אני מרגיש שיש המון שחקנים מבוזבזים, המון שוערים מבוזבזים שכל אחד עם הבעיות שלו, ואני משתדל לעזור להם בליווי הקריירה. אנחנו נמצאים בעולם קשה, תחרותי ובעייתי, וצריכים לדעת להתמודד עם דברים. אז זה מה שאני מקדיש אליו די הרבה זמן”.
אתה אומר בעצם, יכולתי לעשות יותר - וזה מתבטא גם בגיל. אתה בן 35 עוד מעט, ושוערים בדרך כלל ממשיכים לגילים מאוחרים יותר. גם פה נעצרת בשלב מוקדם, במיוחד בעידן הנוכחי של משחק עד גיל מאוחר.
”נכון, גם היום אני מרגיש שאני יכול להמשיך. אבל במקום שהייתי בו, עם כל מה שקרה, הרוח ירדה מהמפרשים, או יותר נכון נפלה מהמפרשים. אחרי פאס יואנינה וחאניה, ששם הייתה לי עונה ממש גרועה, כן הייתה הצעה מהארץ, אבל גם כמשפחה העדפנו שהילדים יישארו ביוון אז אמרנו – ‘אוקיי, יש במה להתעסק ומה לעשות, אז נעדיף להישאר פה’. ביוון באותה תקופה כבר היה קשה ממש למצוא קבוצה, גם אם כן הייתי מוצא אז יוון עצומה, כלומר זה היה עוד פעם לעבור בית ולעבור עיר - ואני לא הייתי במאה אחוז על הכדורגל, לא הרגשתי שאני חייב את זה. אז יום עובר ועוד יום עובר, ופתאום אתה מגיע לספטמבר-אוקטובר ואומר, ‘רגע, אין לי כדורגל, אין לי שום קבוצה’. ככה זה נגמר”.
קליימן. "עשיתי קריירה גדולה, שהייתה יכולה להיות ענקית" (שחר גרוס)כשאתה אומר שאם היה מישהו שמסובב לך בורג או שניים אולי זה היה נראה אחרת, למה אתה מתכוון? איזה דברים היו צריכים לסדר לך בראש?
”את ההבנה שקודם כל רק כישרון זה לא מספיק, שאתה צריך לתת הרבה מעבר. אם זה אימונים אישיים, ההבנה שטעויות הן חלק מהמשחק, איך להתמודד עם לחץ ואתגרים, ביקורת מהתקשורת, ממאמנים אחרים, משחקנים אחרים, או אפילו להתמודד עם הצלחה. אני למשל גדלתי בהפועל כפר סבא והייתי מלך העולם, אמרו שאני ‘קסיאס הישראלי’ וכתבות גדולות, אבל כשהגעתי להפועל ת”א פתאום קיבלתי כאפה. הייתי שוער רביעי או חמישי, אף אחד לא ידע מי אני, סחבתי ציוד עם עגלה, ולא ראו אותי אפילו מרוב כל הציוד שסחבתי. אז מה שהיה חסר זה בעצם לדעת להתמודד עם הדברים האלה. גולת הכותרת היא שכישרון זה לא מספיק. אם תשאל אותי מה יותר חשוב, כישרון או הצד המנטלי, אני אגיד לך שהצד המנטלי”.
אם הבורג היה מסובב, לאיפה היית מגיע?
”בוא נגיד שא.א.ק אתונה הוא מהמועדונים הקטנים שהייתי יכול להגיע אליהם. כי בצעירותי, גם קבוצות בצרפת רצו אותי. אני רואה את השוערים שיש בליגה בישראל וביוון, וגם בליגות אחרות, ואני לא נופל מהם בשום דבר. גם בשנים שלי בוולוס היו מתקשרים אליי סוכנים ונציגים מקבוצות ואומרים לי ‘מה אתה עושה בוולוס?’. ואז, כשהבורג כבר התחיל להסתובב לכיוון הנכון, היו דברים אחרים ששיבשו את זה”.
אתה מדבר על “הפרשה”, בה נערה טענה שאתה לכאורה תקפת אותה ונעצרת בגלל זה באתונה. הייתי במועדון הזה זמן קצר אחרי מה שקרה והייתה שם אבטחה, לא ראיתי משהו חריג, היינו בטוחים שזה מועדון בעייתי מאוד והגרסה של המתלוננים הייתה שיש שם חדרים פרטיים אבל אני לא מצאתי משהו כזה שם, מה גם שהיו שם הרבה מאוד מצלמות. אז איך נחת עליך הדבר הזה באמצע אתונה?
”בגדול היינו בשכונה שהיא נחשבת מאוד יוקרתית וטובה, וזה ממש לא היה מועדון בעייתי. זה מין בר או דאנס בר כזה קטן, בגודל החדר הזה בערך. הייתי שם באתונה בגלל שלמחרת הייתי אמור לראות דירות כי חתמתי בא.א.ק. כשישבנו שם, נכנסו קבוצה של ילדים, ורק אחרי זה הבנתי שהם ילדים. הם התחילו להפריע לנו, לדבר איתנו ולשתות לנו מהבקבוק. עד שביקשנו מהמאבטחים, והייתה הרבה אבטחה, שיזיזו אותם. ואז הם חזרו שוב, המאבטחים הזיזו שוב, ובסוף בשלב מסוים באו אליי והתחילו לקלל אותי בכל מיני שפות, והמאבטחים הוציאו אותם. אחרי שעתיים שיצאנו מהמקום, גיליתי שהם חיכו לנו בחוץ ומסתבר בדיעבד שאחד מהם היה עם סכין”.
בוריס קליימן. "תמיד אמרו 'מה אתה עושה בוולוס'" (שחר גרוס)ומה קרה אז?
“תוך שנייה הגיעו שוטרים, שתי ניידות ואופנועים. הם ישר באו אליי, חיפשו עליי דברים ולקחו אותי לתחנת משטרה. באותו רגע, אין לי מושג למה עצרו אותי ומה רוצים ממני. אחרי זה ביקשו שאחתום על איזה משהו, אני שואל מה זה ואומרים לי “אונס”. באינסטינקט אמרתי ‘מה? הכוונה היא שאנסו אותי?’. החוקר אמר לי ׳לא, אתה׳. לא הבנתי מה הוא רוצה. אין אנגלית, אין תרגום, כלום. אחרי זה כשיצאתי מהחדר ראיתי את הבחורה שהייתה בבר, פתאום היא צצה שם. אז אמרתי לעצמי - ‘טוב אני מתחיל להבין מה קורה פה’ וביקשתי מה שיעשו לי בדיקות כדי שיראו שאין לי קשר לזה, שיביאו את המצלמות, שיעשו משהו”.
מהרגע שראית את הבחורה והתלונה, מה הבנת?
שהולכים לתפור לך תיק שם?
”כבר לפני זה עם הקטע של שקית הסמים, דברים התחילו להתחבר לי”.
האשימו אותך בזה שהיית גם עם סמים עליך?
”כן. וגם אמרו לעורך הדין שלי שעשיתי בדיקה ויצאתי חיובי, ובכלל לא עשיתי שום בדיקה. אגב, אני אחרי זה לבד הלכתי לעשות בדיקה ויצאתי שלילי כמובן”.
היה לך מזל עם עורך דין תותח.
”כן. היה לי עו”ד ישראלי, יניב שגב. הוא עשה עבודה מעולה”.
קליימן: אני יושב באיזה חדר ואתה אומר לעצמך ‘זה חלום? זה סיוט מסתלבטים עליי? זה פספוסים?’
כשאתה נעצר, מה עובר עליך באותו זמן?
”מאותו רגע אני לא זוכר הרבה, אבל הדבר היחידי שאתה אומר לעצמך זה ‘מה אני עושה פה?’. אני יושב באיזה חדר ואתה אומר לעצמך ‘זה חלום? זה סיוט? מסתלבטים עליי? זה פספוסים?’. אשתי בכלל הייתה בארץ בביקור, הקבוצה שלחה לי איזה עורך דין שלא ידעתי בכלל מי זה והוא גם לא הבין מה קורה. אשתי בסוף דיברה עם עו״ד יניב שגב ורק אחרי שהוא דיבר איתי התחלתי להבין מה קורה”.
כשאשתך רק רואה את הכותרות, היא מאמינה לך או שהיא התעצבנה?
”היה ערבוב רגשות כזה. מלכתחילה היא מכירה אותי והיא יודעת שזה בטח שטויות, וזה מה שהיה שם. גם במצלמות זה מה שראו. הרי לא סתם ככה מבטלים משפט. ביטלו את המשפט ויצאתי זכאי”.
בוריס קליימן. "אתה חושב 'מה אני עושה פה'" (שחר גרוס)אבל באותם רגעים אתה חושב שאתה הולך להסתבך עם היוונים האלה?
”ברור, אתה אומר לעצמך ׳לא הספקתי לצאת מהמועדון וכבר הגיעו שוטרים’. התחלתי לחשוב שגם עם בדיקת ה-DNA שלי יעשו משהו אחר. וגם כל דבר לוקח זמן”.
ראינו גם את התבטאות הבעלים של וולוס, ממש זמן קצר אחרי המעצר, והוא מיד שפט אותך.
”כן. הסתכלתי אחרי זה בזמנים. הוא דיבר עוד לפני בכלל שראיתי שופט. הוא אמר ש’עשיתי ועשיתי’ ושאשתי כבר מגיעה ליוון לחתום על הסכמי גירושים. המציאו הרבה דברים שם”.
השחקן שהיה איתך במשטרה העיד לטובתך. פגשת אותו בתוך חדרי החקירות?
“הוא היה איתי באותו היום וגם הפיזיותרפיסט. שניהם שוחררו ואני נשארתי. לא דיברתי איתו ולא כלום, הוא הגיע אחרי שלושה ימים לבית המשפט, דיבר עם השופט ושם ראיתי אותו”.
בסוף מצאתם את עצמכם שניכם מחוץ לקבוצה זמן קצר לפני סוף העונה.
“זה מצחיק כי בדרך לאתונה הוא אמר לי שהוא מת להשתחרר מוולוס ויש לו מלא הצעות, אבל הם לא מוכנים. אז אחרי זה צחקנו על זה שסידרתי לו שחרור בחינם”.
אבל דיברת עם אנשי א.א.ק אתונה, הכל היה סגור. מה קרה שחתמת ובסוף ויתרו על החוזה איתך?
”אני חתמתי כבר בא.א.ק והיו עשרה ימים מטורפים. שתבינו, הייתי שחקן מוביל והגעתי לרמה שמכירים אותי ביוון כאילו אני כריסטיאנו רונאלדו. אפילו כשהייתי בכל מיני מקומות נידחים כמו כפרים, זיהו אותי. אני בשיא שלי, אחרי הפנדל שלקחתי נגד פנאתינייקוס שבזכותו א.א.ק עלו למקום הראשון בליגה, שבוע אחר כך אנחנו משחקים מולם ואני עושה משחק ענק, ויום אחר כך מתקשרים אליי ‘קדימה, קח ככה וככה’, הסוכן שלי תיקן אותם קצת ואני כבר נוסע לחתום באתונה על החוזה ולחפש דירה”.
בוריס קליימן. "ביוון הכירו אותי כאילו אני רונאלדו" (האתר הרשמי של חאניה)זה הרס לך הכל הפרשה הזו? האם היה קשר בין הפרשה לוויתור על החוזה שלך בא.א.ק?
”אני קיבלתי רושם של ‘ברגע שתביא לנו מסמכים שביטלו את המשפט אז הכל תקין’. אני חשבתי שזה יקרה אחרי שבועיים-שלושה, זה הגיע לשלושה חודשים וכשכבר הגעתי עם כל המסמכים, אמרו לי שיש בעיה עם זרים. אז בפועל, לעולם לא נדע”.
שמו עליך איקס בגלל הפרשה?
“יכול להיות. אם אני שם את עצמי בנעליים של הבעלים, הוא יכול להגיד לעצמו באותם ימים ‘אנחנו א.א.ק הגדולה ומה אני צריך את זה אצלי’”.
ביניים : לולא הפרשה הקריירה שלי הייתה הולכת למקום גבוה יותר
לולא הפרשה אתה חושב שהיית מגיע למועדון הגדול הזה והקריירה שלך הייתה הולכת למקום גבוה יותר?
”חד משמעית. כשאתה מגיע למקום כמו א.א.ק, ואני בטוח שהייתי משחק שם, אז יכול להיות שהייתי ממשיך ביוון, או אחר כך גם חוזר למועדונים בינוניים ביוון, ומשחק עד גיל מאוחר. גם הרגשתי טוב והייתי בכושר מדהים, אז לך תדע”.
זה יושב עליך? אתה חושב על זה גם היום? מה היה קורה אם לא הייתי נוסע לשם?
”שאלה ששאלתי את עצמי המון פעמים. למה אני, למה זה קרה באותו רגע? נכנסתי למקום מאוד מאוד לא טוב עם עצמי. בגלל זה גם העונה אחר כך הייתה גרועה מבחינתי כי לא נהניתי מכלום. לא מאימונים, לא ממשחקים, הרגשתי שהמקום שלי לא שם וגם ספגתי שערים כאלה שבליגה ג’ לא היו לוקחים אותי. אבל עשיתי עבודה עם עצמי, וזו הסיבה גם שהגעתי למקום שלי היום עם הקטע המנטלי וההתפתחות האישית”.
יצאת יותר חזק מהמקרה הזה?
”אתה חייב. אין לך משהו אחר”.
כשיצאת החוצה מהמעצר, מה עבר עליך?
”עדיין אמרתי לעצמי, ‘מה, זה אמיתי?’. בהתחלה אמרו לי לא להסתכל על מה שפורסם בתקשורת, ואני זוכר שיומיים-שלושה באמת לא הסתכלתי. אבל אז היה איזה לילה שלא נרדמתי, ואני זוכר שהסתכלתי על מה שפורסם ואמרתי לעצמי ‘איך כותבים את כל זה?’. היה כתוב שעשו לי חיפוש בבית והיה כתוב שנכנסתי לחדרים צדדיים במועדון, ואמרתי לעצמי מאיפה הם ממציאים את זה”.
בוריס קליימן (הטוויטר של פאס יאנינה)אני חושב שהמשטרה שם עלתה על עץ מאוד גבוה. כנראה שלמשטרה שם קצת נפגע האגו במובן מסוים אחרי ששחררו אותך, כי הכתבים היוונים היו פשוט בהלם. דיברו איתך עיתונאים יוונים על מה שקרה?
”ניסו לדבר איתי, אבל הפניתי את כולם לעורך הדין. גם ביוון היו אנשים מכל מיני תוכניות אירוח שאמרו עליי את הדברים הכי נוראיים שאפשר לומר, אבל כבר אחרי שבוע או שבועיים התחילו למחוק פתאום את כל הכתבות”.
נפגעת?
“איך לא? בן אדם קורא בתקשורת ומאמין למה שכתוב. עד איזה רמה אפשר להמציא דברים? יש לי גם אישה וילדים”.
בוא נדבר על הקריירה שלך. בהתחלה הגעת מכפר סבא להפועל ת”א הגדולה כשהמועדון היה בשיא שלו. מה אתה זוכר משם?
”כשאני הגעתי מכפר סבא, זה היה בדיוק בעונה הראשונה של הדאבל וליגת האלופות”.
חוויה לעבור את זה, גם אם אתה יושב מהצד ולא באמת משחק על הדשא.
”הייתי ממש מהצד שם”.
זה חישל אותך לקראת המעבר לבית”ר ירושלים והמשך הקריירה?
”זה מאוד חישל. הייתי חמש שנים בהפועל, מתוכן שנתיים כמושאל ואז שלוש שנים כשוער שני, ועדיין שיחקתי כמות יפה של משחקים. לבית”ר הגעתי כבר ישר כשוער ראשון ואני חושב שמההתחלה היו לי משחקים מדהימים”.
קליימן: “אני קם ביום שישי בבוקר ורואה מיליון הודעות ושכתוב בתקשורת “קליימן סגר בבית”ר ירושלים”. אני אומר לעצמי “איפה סגרתי? מי דיבר איתי?”
הלכת קצת עם אלי טביב בקריירה שלך, בתחנות שהוא היה בהן גם אתה היית.
”ממש קצת (צוחק). המעבר לבית”ר זה גם היה סיפור מצחיק. אני בין העונה הרביעית לחמישית בהפועל ת”א, בדיוק הגיע אייל ברקוביץ’ בשביל לסדר את הקבוצה. היו בעיות פיננסיות והוא כבר עשה איתי הסכם שאני מוותר על 25 אחוז מהשכר שלי כדי לשחק, אמרתי לו כן. דני עמוס היה אמור לעזוב. עברו יום-יומיים, אני מחכה לחוזה ואין כלום. אני קם ביום שישי בבוקר ורואה מיליון הודעות ושכתוב בתקשורת “קליימן סגר בבית”ר ירושלים”. אני אומר לעצמי ‘איפה סגרתי? מי דיבר איתי?’”.
מה היה?
“התקשרתי לברקוביץ’, הוא אמר לי ‘כן קיבלתי הצעה ולא יכולתי לסרב’. אז הוא כנראה העביר את החוזה שלי עם קיזוז של 25 אחוז לבית״ר. פשוט אמרו להם כמה הרווחתי, כמה הסכמתי לקזז ויאללה קחו אותו”.
אייל ברקוביץ'. "אמר לי שהוא לא יכול היה לסרב" (חגי מיכאלי)אבל כשהגעת לבית”ר ירושלים הגעת כשוער ראשון, תפסת את המקום שם חזק בהרבה. זו הייתה התקופה הכי טובה שלך בישראל?
”בישראל כן. חתמתי לשנתיים עם אופציה לעוד שנתיים, היו לי עונות מטורפות בבית”ר, בעונה הרביעית היה קצת פחות טוב, אבל בגדול היו לי עונות מדהימות שם ונהניתי מכל רגע. הגעתי בדיוק אחרי עונות לא טובות כשבקבוצה כמעט ירדו ליגה, ובשנים שהייתי שם עם תקציב מהנמוכים בליגה הגענו כל שנה למקומות גבוהים בטבלה ולגמר הגביע, מה שהיה נראה כמעט על גבול הבלתי אפשרי. בעונה הראשונה בכלל, עם אוסף של כל מיני שחקנים שלא שיחקו בליגת העל”.
היה כיף להתחיל מפרויקט שמתחילים מאפס? אני שואל כי בהפועל ת״א היו כוכבים, בבית״ר זה היה שונה ממה שהיה לך שם.
”כן, אתה מגיע לבית”ר ומרגיש כאילו אתה זה ההוא שהיית מסתכל עליו פעם בשער. אתה אומר ‘אני עכשיו משחק, אני צריך להוביל’, וזה מאוד חישל אותי, במיוחד בעונה האחרונה בהפועל עם הדרבי המשוגע הזה, בסוף העונה ביקשתי לשחק איזשהו משחק כדי להראות לעצמי שאני עדיין יודע לתפוס כדורים. אני זוכר שהיה לי משחק מצוין נגד קריית שמונה ואז המעבר לבית”ר”.
“רן בן שמעון היה אז המאמן, הוא פתאום אומר ‘חבר’ה, תגידו מזל טוב לקליימן. הוא כבר בא לפה עם החולצה הירוקה, אבל נשאר צהוב’”.
תן לנו סיפור שמאפיין את אלי טביב.
“עשיתי חוזה לשנתיים עם אופציה לעוד שנתיים. את האופציה הוא היה צריך לממש עד ל-15 ביוני. מגיעים ל-14 ביוני ועדיין לא מומשה האופציה, כשאני אחרי שתי עונות מדהימות בבית”ר ובעונה השלישית השכר קופץ. אני חושב שהוא רצה לא לממש את האופציה ואז להציע לי אותו דבר או פחות אפילו, משהו כזה. ב-15 ביוני היינו צריכים לטוס למחנה אימונים בחו”ל, ב-14 ביוני בלילה הסוכן שעבד איתי דודו דהאן מתקשר אליי ואומר לי שיש הצעה ממכבי חיפה, ‘זו הצעה מדהימה ותתפלל שלא יממש עליך את האופציה’. שאלתי מה עושים. אמר לי ׳תטוס למחנה, ואם לא יממש תחזור לארץ ותחתום בחיפה׳. מגיעים למחנה, בשעה 22:30 מתייבשים לאכול ואז ב-23:00 בלילה אני מקבל הודעה למייל, לטלפון ולכל מקום אפשרי על מימוש האופציה. דודו שלח לי סמיילי עצוב. רן בן שמעון היה אז המאמן, הוא פתאום אומר ‘חבר’ה, תגידו מזל טוב לקליימן. הוא כבר בא לפה עם החולצה הירוקה, אבל נשאר צהוב’. בקיצור, הם שמעו על הכל, טביב ידע שיש לי הצעה, הסתלבטו עליי”.
רן בן שמעון (ראובן שוורץ)אתה ורן עברתם הרבה בקריירה ביחד.
”בהפועל ת”א הוא הגיע כשהייתי צריך להיות שוער ראשון, אבל הוא העדיף את דני עמוס. הייתי עם הנבחרת האולימפית, קראתי שהפועל לא רוצה אותי, אני זוכר שהלוזונים, גיא ואבי, התעצבנו על איך שהתקשורת מוציאה את זה תוך כדי אליפות אירופה”.
קליימן: הייתי השוער הטוב ביוון
איפה הכי נהנית לשחק? ביוון, עם כל הקהל המטורף?
”ביוון שיחקתי במועדון שהוא לא גדול, אז לא היה יותר מדי קהל, אבל מול קבוצות גדולות יש אצטדיון מפוצץ ואווירה. לא רק במשחק, אלא כל היום. מול פנאתינייקוס ואולימפיאקוס זה משחקים מטורפים, לכולן יש קהל גדול. בבלומפילד החדש לא זכיתי לשחק, אבל גם להפועל ובית”ר יש קהל מדהים. הכי נהנתי בוולוס. זה מכלול, היו לי עונות מדהימות, הגענו לפלייאוף העליון, אז עם הכל ביחד - אני חושב ששם הכי נהניתי”.
כששיחקת ביוון, איפה היית מדרג את עצמך מבין השוערים האחרים?
”אני הייתי הכי טוב בליגה, גם הסטטיסטיקה הראתה את זה”.
כל שבוע פעם אחרי פעם כיכבת, אבל לדעתך פה לא העריכו אותך?
”אני בטוח שהייתי צריך לקבל יותר הערכה. יכולתי להגיע ליותר וזה היה תלוי בי, אבל כשהייתי ביוון לא הסתכלו עליי, בין אם זה בנבחרת או בתקשורת. כשהיה דיבור שהפועל באר שבע רוצה אותי, אז פתאום אמרו ‘טוב, אבל הוא לא עשה שם עונה טובה’. אם זו לא עונה טובה אז מה כן? לא ראיתם אותי בכלל”.
הייתה לך רק הופעה אחת בנבחרת ישראל. אומנם זומנת לכינוסים, אבל למה בנבחרת לא ספרו אותך ולא נתנו לך לשחק?
”הייתי בנבחרת, גם כשהייתי שוער שני בהפועל ת”א זה היה אני, דודו אוואט ואריאל הרוש, ואז אוואט פרש וזה היה אני או דודו גורש, ואז מול קרואטיה דווקא אני שיחקתי, ואז בא עומרי גלזר… אני כן מאמין שהרבה היה תלוי בי. אם היית שואל אותי היום, אז הרבה תלוי בי. פעם הייתי אומר שכולם אשמים ולא אני”.
למה בכלל הלכת להיות שוער?
”זו שאלה טובה, אתה צריך לשאול את המאמן שדחף אותי לכלוב הזה. התחלתי כמגן שמאלי, רצתי ונהניתי, עליתי הרבה, נתתי הרבה כדורי רוחב, גם בתור שוער אני הרבה מטייל בחוץ. בזמנו הייתי הכי גבוה, לא היו שוערים וביקשו שאשאר בשער לחודש, ראו שאני טוב ואמרו שאשאר שוער. ככה זה התחיל”.
בוריס קליימן (אינסטגרם)עלית מאוקראינה באיזה גיל?
”10 חודשים”.
עשית טיול שורשים?
”הייתי בקייב לכמה ימים, לפני כמה שנים”.
יש לך עוד משפחה שם?
”כן, סבתא”.
כשאתה רואה מה קורה שם עם רוסיה והמלחמה, מה עובר עליך?
”היא נמצאת במקום שיחסית בסדר, אין שם יותר מדי בלאגן, אבל כן זה קשה לראות את זה. כל מלחמה קשה לראות. אף אחד לא יודע על מה המלחמה הזו או איך היא תיגמר”.
איפה יותר קשה לראות מלחמות, פה בישראל או שם?
”ברור שכאן. פה כל המשפחה שלי והחברים, כאן גדלתי ואני מכיר את האנשים, אז ברור שכואב לראות מה שקורה כאן. אני רואה יותר את מה שקורה כאן, זה יותר קרוב אליי”.
“הקבוצה עזרה לי, הביאו שניים-שלושה שומרים בריונים”
ב-7 באוקטובר הייתם ביוון.
”היינו ביוון. היה לי משחק, סבא וסבתא שלי היו צריכים להגיע באותו היום, אנחנו קמים בבוקר ומלא טלפונים, בהתחלה אף אחד לא ידע מה קורה, אומרים שניים-שלושה הרוגים, לאט לאט זה עולה ועולה, וכשנסעתי למשחק סבא וסבתא שלי נסעו לשדה התעופה ואמרו שהכל מבוטל, ואז התחילו גם כל מני התראות ביוון וכל מני מקומות פונו והשגרירות פתאום התקשרה. משהו הזוי. פתאום נזכרו בי השגרירות”.
בוריס קליימן (אינסטגרם)זה נכון ששמו עליך שמירה?
”כן, במשחקי החוץ וגם כשהייתי בבית אמרו שמכירים אותי, יודעים שיש שחקן ישראלי בליגה היוונית, אז אם אסע למקום מסוים כשיודעים שהקבוצה שלי משחקת אז יש מצב שיבואו למשפחה שלי. אז הקבוצה עזרה לי, הביאו שניים-שלושה שומרים בריונים”.
נו, תמיד טוב שיהיה לך אחד כזה מחוץ לבית.
”כן, הדבר היחיד שביקשתי זה שהילדים לא ייראו אותם אז הם עמדו מחוץ לגינה, בשביל שמוביל לכניסה. בכמה המשחקים הראשונים אמרתי שזה בסדר, ואז התחלנו להבין שאנחנו ביוון וזה לא מעניין, אז מי יגיע אלינו עכשיו”.
קליימן: אמרתי לעצמי ‘איך השגרירות לא הגיעה באותו יום ופנתה, ניסתה לעזור, להביא עורך דין’
ציפית שהשגרירות תסייע ותעזור לך במהלך הפרשה עם המעצר?
”בהתחלה חשבתי איך לדאוג לעצמי, אבל בדיעבד אמרתי לעצמי 'איך השגרירות לא הגיעה באותו יום ופנתה, ניסתה לעזור להביא לי עורך דין, להיות שם', אז כן".
מה ההבדל בין הכדורגל היווני לישראלי מבחינת מקצועיות, מנטליות, אווירה וקצב?
”יש המון שחקנים שמגיעים מאיטליה וספרד, המון שחקנים מכל אירופה והמון סגנונות משחק. יש שחקני התקפה דריבליסטים, כדורגל מהיר, חד, אולי בגלל זה יש קצת פחות טקטי, אבל מבחינת הקהל וכל השאר? גם ישראל גם מאוד חזקה בקהל, באצטדיונים ובאווירה. נכון שיש ארבעה-חמישה אצטדיונים שאתה לא יכול להשוות שום דבר אליהם, כמו אלה של אולימפיאקוס עם חדרי ההלבשה וכל התקשורת מסביב. ההבדל הוא שכולם מאוד מקצוענים שם מגיל מאוד קטן, בעיקר בקטע הישרדותי כי הם יודעים שהכדורגל זה משהו שיכול להוציא אותם לחיים טובים כי הכלכלה ביוון לא בשמיים. הם יודעים שאם לא הכדורגל הם ירוויחו 700-900 אירו בחודש אז הם יודעים שהכדורגל זה איזשהו מפלט, לכן הם משקיעים והכדורגל זה החיים שלהם”.
בתקופה שלך היה טרנד של שוערים זרים פה בארץ. אתה מרגיש החמצה שהקריירה שלך הייתה בתקופה שרוב קבוצות ליגת העל היו עם שוערים זרים בין הקורות, לעומת השנים האחרונות שבהן דווקא רוב הקבוצות הישראליות הולכות לרוב על שוערים ישראלים?
”אני רואה את זה כמחמאה, כי אפילו כשהיו הרבה שוערים זרים - אני שיחקתי ועוד בגיל יחסית צעיר. יכול להיות שכל השוערים הישראלים היום צריכים להגיד לי ולעוד כמה תודה על זה שהצגנו בזמנו יכולת טובה וקבוצות אמרו ‘וואלה, הישראלים לא פחות טובים’. תמיד אמרתי שצריך לעשות חוק בישראל שאין שוערים זרים, כי בוא, כמה וינסנט אניימה באו אליך וכמה שורה אובארוב היו כאן?”
וינסנט אניימה (שי לוי)מכמה מהם כן התרשמת?
”לשטקוס היו אולי עונה וחצי טובות, אחרי זה כבר לא. התרשמתי מסטויקוביץ’ גם. פעם הלכנו יחד למשחק בסרביה, לגמר גביע. כל המשחק היו זיקוקים מצד לצד, שאלתי אותו אם זה בטוח והוא אמר שכן, ואז ליד הרגל שלי נחת זיקוק והייתי בהלם. השוטרים לא אומרים כלום, נותנים לאוהדי לעשות מה שרוצים, אבל ברגע שמגיעים לדשא מתחילים העניינים”.
ואיך אתה חושב שהרמה של השוערים הישראלים היום?
”אני חושב שהיא טובה, ברור שיש שוערים שגם עושים טעויות, אבל אני כן רואה שוערים יציבים בארץ. אני גם רואה בנבחרת את דניאל פרץ ועומרי גלזר, שוערים איכותיים וטובים, גם אם הם יחסית צעירים, וכמו שאמרתי לא צריך לחפש בחוץ”.
מי מוצא חן בעיניך מאוד?
”מאוד אוהב את עומרי גלזר, יואב גראפי שוער מצוין ומאוד יציב, גם את גד עמוס אני מאוד אוהב”.
אגב גראפי, רצו להביא לו את גלזר על הראש.
”זה השתלשלות של כל מני דברים, גראפי נפצע”.
כן, אבל מה שיפה זה שמכבי ת”א עדיין הלכו עם ישראלים, אבל מה זה עושה לשוער שהביאו אותו להיות שוער בכיר ורוצים עכשיו להנחית עליו שוער אחר? מה עובר על גראפי?
”אולי הפציעה שלו יותר מסובכת ממה שחשבנו. כל קבוצה בסוף דואגת לעצמה ואם יש אפשרות להביא שוער בכיר כמו גלזר, ואני חושב שלמכבי יש את היכולות הכלכליות, אז אולי זה משהו שהם חשבו לנכון לעשות. אבל עדיין הם לא עשו את זה. הם כנראה הקציבו סכום מסוים ואמרו שאם נצליח אז יאללה, אבל אם מכבי באמת הייתה רוצה היא הייתה עושה את זה”.
עומרי גלזר (IMAGO)“שדיא סבע יביא אחוזים. אגב, אמרו לי שגם בנתניה פתחו מקום עם מנה שנקראת ‘קציצי עצבני’”
לא מזמן היה לך עם דיא סבע עימות ברשתות החברתיות. יצאת נגדו, כתבת למכבי חיפה ׳זה התחיל בקציצה הקטנה’, והוא הגיב ‘מה שהרווחת בשנה אני מרוויח בחצי חודש, עדיף להיות קציצה מאשר שוער בלי ידיים’. ואתה ענית ‘יש לי ארבע דירות רק בעיר הראשונה שגרתי בה ביוון. ידיים אולי אין לי, אבל שכל יש וגם נאמנות למדינה שלי’. ואז הוא קילל אותך בסטורי וזה התגלגל.
”כן, קומדיה שלמה (צוחק). זה יצא מפרופורציות. זה התחיל ממשהו אצלי, כי לא אהבתי הרבה מההתנהלות של מכבי חיפה עם הרבה מהשחקנים שם, ואז היה את הקטע עם השלט שהזרים לא הניפו, והם ניסו להגיד שלא שמו לב אבל כולם שמו לב, אז כתבתי. אחרי שכתבתי אמרתי לעצמי ‘אולי זה לא היה בסדר?’. הוא קצת פחות אהב את זה”.
איך אתה והוא היום?
”אין בנינו קשר, אני חושב שהוא שחקן מדהים, יש מצב שזה נתן לו פוש”.
כלומר, אולי עזרת לו להוכיח את עצמו והוא צריך להגיד לך תודה?
”כן, שיביא אחוזים. אגב, אמרו לי גם שבנתניה פתחו מקום עם מנה שנקראת ‘קציצי עצבני’”.
דיא סבע. "אולי נתתי לו פוש, שיביא אחוזים" (עמרי שטיין)אז אתה צריך לקבל על זה תמלוגים?
”כן. גם התחילו לשלוח לי מיילים שבין המנכ”לים של מכבי והפועל ת”א כשהם התחילו לריב והם אומרים אחד לשני ‘למה קציצי עצבני’”.
מה אתה חושב על המעבר שלו לטורקיה?
”שזה היה מעבר שהיה צריך לקרות. כולם ידעו שהוא רוצה ללכת לאחת המדינות האלה, אולי גם בשביל כסף או בגלל שהוא מרגיש ששם הוא הכי נהנה. בחיפה נהיה בלגן איתו, היה גם משהו עם אשתו אני חושב, אז זה היה צריך לקרות”.
אתה לא אוהב את כל האזרוחים של מכבי חיפה?
”אני כל הזמן זוכר את פדרו גלבאן שהיה כאן שנים עם ילדים שגדלו כאן ואיך הוא רצה להישאר כאן והיה לו טוב, ואני אומר לעצמי ‘מה אכפת לכם משלושה-ארבעה אנשים, שחיים פה וגם משלמים מסים? זה לא שהוא לא משלם כלום למדינה’, אבל אז פתאום באים שחקנים אחרים שהם טובים קצת, ואז לא יודע איך הם מאזרחים אותם בכלל. מה, יש לו סבתא יהודייה? לא יודע איך הם עושים את זה. כשיש להם אינטרס, תוך חודש אזרחו שחקנים. לא רק חיפה, יש עוד קבוצות שעושות את זה. מנגד, שחקנים שכן רוצים להיות כאן עם ילדים - להם לא נותנים, על אף שהיו כאן שנים ושילמו מסים”.
אגב, אתם היום ביוון, הילדים שלך גם יודעים לדבר יוונית. אתם לא חושבים לחזור לארץ?
”יודעים יוונית יותר טוב מעברית. אני תמיד אומר - אף פעם אל תגיד לעולם לא, אבל כרגע אנחנו נשארים שם”.
יש טיפים לישראלים שטסים ביוון ולא רוצים להיות עם כל הישראלים?
”יש ישראלים בכל מקום. כבר למדתי, בכל מקום יש סינים וישראלים. האם אני נותן טיפים? האמת שאשתי עושה את זה, יש לה מלא שיתופי פעולה עם מלונות, הרבה ישראלים מדברים איתה לאן להגיע ביוון כי הרבה אנשים לא מבינים שיוון עצומה, אפילו באי כמו קורפו או כרתים חושבים שהכל זה דקה הליכה אבל זה שעות של נסיעות. אשתי פחות מדריכת טיולים, אבל אם מישהו רוצה עכשיו טיפ לגבי וילה, מלון, מה לעשות, הוא יכול לדבר איתה”.
תן איזה טיפ לחופשה.
”הייתם בחצי האי פיליון? מקום מטורף. כל העיירות חוף האלה זה אזור מדהים”.
בוריס קליימן. "ממליץ על חצי האי פיליון" (עמרי שטיין)ישראלים אוהבים את יוון. האוכל טוב, מזג האוויר דומה. איך היוונים עם ישראל?
”היוונים מאוד אוהבים את ישראל. יש איזשהו טרנד בעיקר של צעירים עם כל האמירות של ״שחררו את…”. יש איזשהו ארגון כזה, שהם לא יודעים בדיוק מה הם, ימין או שמאל, הם פשוט נגד הממשלה, כי אם הממשלה בעד ישראל אז הם נגד ישראל ולהפך. גם כשהיו ההפגנות עם הספינות? היו שם 20 איש. הייתה פעם אחת באתונה הפגנה יחסית גדולה שאחרי 20 דקות כולם הלכו לשתות קפה כי לשתות קפה זה הספורט הלאומי שם”.
זה נכון שאין עם מי לדבר שם בצהריים?
”כן, הם מאוד מעריכים את הזמן שלהם. לפעמים אפילו בין 14:30 ל-17:00 זה סיאסטה”.
הילדים שלך במסגרות לימודים ביוון, אתה לא מרגיש את זה מההורים?
”לא יצא לנו להרגיש משהו. האמת בהתחלה היינו די תמימים כשחשבנו שילדים לא מדברים על זה, אבל אז הבנו שגם ילדים בני שבע-שמונה מדברים על זה, אז התחלנו להסביר לילדים, בעיקר לגדול שלי. כשעשינו יום הולדת לגדול, הרבה אנשים הגיעו והכל היה בסדר גמור, אפילו לא דיברו על זה. לדעתי התקשורת מנפחת את זה יותר”.
הבן הגדול שלך משחק כדורגל?
”כן, הוא נמצא במועדון שנקרא אטלס. קוראים לזה ‘לונדון של יוון’, הם משחקים באולם כזה כי יש שם הרבה גשם. הם משחקים בטורנירים בכל יוון ואפילו בחו”ל. אני מאוד נהנה לראות אותו ושהוא משקיע. אני אשמח אם הוא לא יהיה שוער”.
בוריס קליימן. "נהנה לראות את הבן שלי משקיע בכדורגל" (עמרי שטיין)עכשיו אתה עובד כיזם נדל”ן?
”התחלתי להתעסק בנדל”ן בתקופת הקורונה. כשהבנתי שהכדורגל זה מקור ההכנסה היחיד שלי, כשהפסיקו את המשכורות וחשבתי ממה אני חי עכשיו, התחלתי עם זה. בהתחלה עשיתי את זה באופן פרטי, ולאחר מכן הקמתי חברה. אנחנו בונים בנייה ירוקה באזורים מדהימים”.
מה התפקיד שלך בכוח?
”אני אחד הבעלים, עם השלוחה ביוון. אם צריך להיפגש עם לקוחות, עם קבלנים, עורכי דין. היו כל מני מקומות באזור שלי, אבל אנחנו החלטנו להתמקד בכרתים”.
קליימן: החלטתי לשתף מהסיפור שלי, ואז הורים התחילו לפנות אליי
וכל העניין הזה שהתחלת כמנטור, איך אתה עושה את זה? הרי אתה לא באמת בארץ, אז עם מי אתה עובד ובאיזו צורה?
”זה בעצם בחר בי כי החלטתי לשתף מהסיפור שלי, ואז הורים התחילו לפנות אליי. לאט לאט נהיה עוד ועוד, מפה לאוזן, ואז פתחתי איזושהי קבוצת וואטסאפ שאני שולח בה טיפים, פותח אותה לשאלות ותשובות, ואז חשבתי לעצמי להתחיל גם להרוויח מזה. התחלתי ליווי אישי ונפגשתי עכשיו כשאני בארץ עם חלק מהשחקנים פנים מול פנים. אני עובד עם ילדים מגיל 12 עד בוגרים. יש לי שחקני טניס, כדורסל וכדורגל. הכלים הם אותם כלים, כל אחד בענף שלו”.
אתה רואה את עצמך עושה בזה קריירה?
”לגמרי. אני מאוד אוהב את זה והתחלתי לאחרונה גם להרצות. אני רוצה לעשות את זה גם בקבוצה, כי יש משהו מדהים בזה שילדים שומעים ילדים אחרים מדברים על הכישלונות וההצלחות שלהם. השם של ההרצאה זה ‘הסיפור שלי, אבל רק כדי שתבינו את הסיפור שלכם’. אני בעצם מספר את הסיפור שלי, מה עברתי בכל עונה, מדבר הרבה על ביטחון עצמי, על זה ששחקנים תלויים במאמן, על עליות וירידות”.
“רן אומר לי בטלפון זה ‘נו אתה בסטלה כבר או עוד לא?’”
יש לך סיפור על רן בן שמעון?
”(צוחק) בהפועל ת״א תמיד היה שיח עליי שאני בליין, והוא גם היה אומר לי את זה. אחרי הפועל, שנתיים לא דיברנו בכלל. ואז אני בבית”ר, אחרי עונה מדהימה, והוא מגיע. אמרתי לדודו דהאן ‘קח אותי מבית”ר כי הוא יהפוך אותי לאפסנאי יחד עם מאיר הרוש’. ואז רן התקשר אליי, הייתי בארצות הברית בחופשה ובארץ היה כבר ערב, אז המשפט הראשון הוא אומר לי בטלפון זה ‘נו אתה בסטלה כבר או עוד לא?’”.
רן בן שמעון (חגי מיכאלי)דיברנו פה על זה שאתה סוג של “הופרשת” ולא פרשת באמת, כי ביום בהיר אחד הפסקת לשחק. ערן זהבי נמצא בסיטואציה דומה. מה אתה ממליץ לו לעשות? לבוא איתך לנדל”ן באתונה?
”אני מאמין שיש לו מספיק נדל”ן (צוחק). לפעמים אתה צריך להיות בזמן הנכון במקום הנכון, בן אדם אחר שהוא לא ערן זהבי אולי היה הולך לקבוצה קטנה או לליגה לאומית אפילו, אבל ערן לא יעשה את זה. הוא מרגיש שהוא עדיין יכול לשחק, הוא היה בורג משמעותי מאוד אצל האלופה, לדעתי הוא עדיין צריך להיות במכבי ת”א. בגלל שהוא גם סיים טוב, אני גם חושב שאולי היה צריך להיות לו איזשהו תפקיד מקצועי. הוא היה חייב לסיים במכבי ת”א ולסיים עם תפקיד מקצועי ולהיות חלק מהמערכת, כי מה שהוא עשה במכבי ת”א זה מטורף”.
מה החלום שלך, שעוד לא הספקת?
”כן הייתי רוצה לשחק בנבחרת וכן הייתי רוצה להמשיך עוד כמה שנים ביוון, אבל דברים משתבשים לטובה”.
יש מצב שנראה אותך באיזשהו מועדון פה בישראל בתפקיד מקצועי כזה או אחר?
”כרגע אני לא גר כאן אז לא רואה את זה קורה, אני יכול להגיד שכן דיברו איתי מכמה קבוצות. אם אחזור לישראל, מאמין שיהיה לי מה לעשות. אני מאוד אוהב את זה, חושב שיש לי הרבה מה לתרום לשחקנים, צעירים בעיקר”.
אתה רואה את עצמך ממשיך לחיות ביוון לעוד עשרות שנים קדימה?
“לא יודע עדיין. בשנים הקרובות כן. אני פוגש המון אנשים שאומרים ‘הגעתי ליוון ואני לא עובר מכאן’, ואז אחרי כמה שנים חוזרים לארץ”.
בוריס קליימן. "לא רואה את עצמי בתפקיד בקבוצה בישראל" (אחמד מוררה)מה יש ביוון שהרבה אנשים עוברים לשם?
”יש איזשהו משהו בשקט, שאין לך את המרדף הזה. וישראל יקרה, אם זה הדירות, הסופרים, המסעדות. כמה יוון יותר זולה? אני יכול להגיד לך שכשאני הולך למסעדה שם, אני לא מסתכל על המחיר אפילו. לא כי יש לי מיליונים, אלא כי זה נע בין 10-20 אירו. אני פשוט נכנס לסופר וקונה. אנשים אוהבים את הרוגע הזה, אתה יכול להרגיש שאתה תרוויח אולי פחות, אבל אתה מבזבז הרבה פחות. הילדים שלי במסגרות מדהימות, אני משלם על שלושתם כמו שאני אשלם על אחד פה. זה הבדלים משמעותיים, אז זה הכל ביחד. רואים את זה גם בתאילנד ובפורטוגל, יש שם המון ישראלים”.
איך החינוך?
”יש הבדל בין בית ספר פרטי לציבורי, מי שלמד בבית ספר פרטי יודע אנגלית. אצלינו זה יותר נוח כי בית הספר הפרטי הוא עד שעה 15:00, ואז הילדים נשארים עוד שעה לעשות שיעורי בית”.
כשאתה מדבר איתם זה יוונית או עברית?
”עברית, מדי פעם כשאני זורק להם מילה ביוונית הם צוחקים ומתקנים אותי. גם הקטנצ’יק, הם מתחילים אנגלית בגיל יחסית מוקדם בגן ובכיתה ג’ הם מתחילים ללמוד עוד שפה”.
אם אנחנו מסכמים במשפט אחד את הקריירה שלך?
”אי אפשר משפט אחד. אפשר לכתוב ספר”.
יהיה ספר?
”אני מת לעשות משהו. קצת קשה, אבל אני מת לעשות משהו”.
בוריס קליימן. "מת לכתוב ספר" (שחר גרוס)אין זמן ביוון לכתוב קצת?
”יש, אבל ספר? אני לא יודע איפה מתחילים אפילו. הרצאה עשיתי, אבל ספר זה קשה יותר. הייתי רוצה שיזכרו אותי לפי מה שאני עושה עכשיו, אחד שעוזר לילדים לקבל את הכלים שלי לא היו, איך להוציא מעצמם את המקסימום. יש כל כך הרבה שחקנים מוכשרים שנפלו בין הכיסאות בגלל שלא היו להם כלים מתאימים. אני מבקש מההורים, תעזרו לילדים עם ההתמודדות הזאת”.
אתה מלא קעקועים. יש עוד קעקועים שאתה מתכנן?
”לא, יש לי אחד. אחד ענק. וזהו, אני לא עושה יותר, סיימתי, זה כואב מדי”.