מצבה של הפועל ירושלים רע מאוד. במצב העניינים הנוכחי, היא תהיה חייבת לבצע שינוי – במנטליות ובאנרגיות סביב המועדון ששוקע. נדמה שמצב הרוח הירוד של המאמן זיו אריה משפיע על הקבוצה בצל מצב המלחמה והחטופים בעזה. מדי שבוע אריה מצהיר שהכדורגל לא מעניין ושמבחינתו אין טעם לשחק, אלה מילים עוצמתיות שיוצאות מדם ליבו, אך ייתכן וזה מוביל לאנרגיות שליליות ולחוסר חשק שמחלחל עמוק לחדר ההלבשה.
נראה שהשחקנים איבדו את התשוקה לעונה הזו שבה הפועל ירושלים בסכנה של ירידת ליגה, לא רק בגלל התוצאות הרעות של שני המחזורים הראשונים, אלא בגלל חוסר החשק שמוקרן מהמאמן לשחקנים. הפועל ירושלים ספגה כבר שני הפסדים – 2:1 למ.ס אשדוד ולהפועל חיפה, ובסיום המשחק מולה אתמול (שבת) באצטדיון סמי עופר, אריה שוב פעם הטיל את האשמה על השחקנים. במחזור הקודם הוא דיבר על חלוקת מתנות של השחקנים שלו מול אשדוד, אתמול השחקנים שלו כבר הפכו להיות "ילדותיים ונאיבים" לדבריו.
אבל האם כולם טועים ורק הוא בסדר? להגיד ״כל ההכנה לא שווה כלום בגלל אדום״, מחזיר אותנו שוב לחוסר האנרגיות והחשק של הפועל ירושלים לעונה הזו והכל בהשראת המאמן שאמר אתמול: ״את מי בכלל מעניין המשחק הזה?״.
שחקני הפועל ירושלים (עמרי שטיין)אז צריך להגיד לאריה שהמשחק מעניין את האוהדים של הפועל ירושלים, את השחקנים ואת חובבי הכדורגל הישראלי. אם הפועל ירושלים החליטה שהעונה הזו לא מעניינת אותה באופן כללי או בגלל אדום בדקה השלישית, שיבואו שי אהרון ואורי שרצקי לספר לנו את זה. אם לא כך הם פני הדברים, אז שיואילו בטובם לספר לזיו אריה על לא מעט קבוצות שהצליחו לנצח בעשרה שחקנים, היו גם מקרים שקבוצות ניצחו בתשעה שחקנים.
הפועל ירושלים "לכודה", בהשפעת זיו אריה, באווירת נכאים וכל ראיון איתו נפתח בחוסר החשק שלו לכדורגל. אמנם הדברים עליהם הוא מדבר בנושא החטופים מעוררים השראה כי הוא מזכיר לכולנו מה הם הדברים החשובים בחיים, הוא שומר על הדברים החשובים האלה בתודעה וזה נפלא, אבל אפשר לשמור את זה לסוף הראיון, לא לפתוח את הראיון אחרי עוד הפסד ליגה ולהגיד שהמשחק מול הפועל חיפה והתוצאה לא מעניינת.
השחקנים שלך שומעים אותך וגם האוהדים, איך השחקנים יגיעו למשחק הבא אם התוצאה והכדורגל לא מעניינים את המאמן שלהם? אם לזיו אריה אין את הכוחות המנטליים להתמודד עם המצב, עליו לוותר על משרת המאמן ולאפשר למישהו אחר לקחת את הפועל ירושלים למקומות שמגיע לה להיות בהם העונה.
אף אחד לא מזלזל ברגשות של המאמן ובאותנטיות של הדברים אותם הוא מביע, הם הועברו גם בעונה שעברה אחרי ניצחונות. אלא שעם כל האמפתיה וההערכה למאמן שנחשב לאחד הטובים בארץ, ההשפעה של כל זה, חוסר החשק שלו ואמירות שלא צריך לשחק כדורגל בימים אלה, מקרינים על האנרגיות במועדון וזה הפך ממסר להחזרת החטופים, לפגיעה מקצועית בקבוצה שעם כל הכבוד, לא שייכת לזיו אריה. אם הוא לא רוצה להיות חלק מהכדורגל העונה בגלל המצב במדינה, שיודיע שזה גדול עליו ויעזוב.
מסר להחזרת אלון אהל לפני תחילת המשחק (עמרי שטיין)כולנו מעריכים את המסר החד והברור של זיו אריה בנושא החטופים, כולנו רוצים אותם בבית עכשיו, גם מאמנים אחרים בכדורגל הישראלי כואבים את המצב, זה בטוח. אבל בזמן שהליגה מתקדמת, המאמן חוטא לתפקיד המקצועי שלו ולמחויבות שלו להעמיד קבוצת כדורגל שבאה לשחק ולא רק לשמש כתפאורה במשחקי ליגת העל.
הפועל ירושלים משעממת, מדוכאת וחסרת אנרגיות, זו לא הקבוצה של השנים האחרונות שבאה לסמי עופר, לדרבי הירושלמי ולמשחקים מול מכבי תל אביב בלי רגשי נחיתות. זו לא הקבוצה שהגיעה למשחקים מול נתניה, בני סכנין ומכבי פתח תקווה עם רצח בעיניים. זה נראה יבש, עצוב וחסר מעוף.
כולנו מתפללים יום יום שהחטופים יחזרו הביתה, שהחיילים ישלימו את מלאכתם בשלום ושהחיים שלנו יחזרו למסלולם, את התפילות הללו כולנו נושאים בקרבנו לצד השגרה של חיינו, למה הפועל ירושלים לא מצליחה לעשות את זה? יכול להיות שבאמת הכדורגל לא מעניין אותם כרגע? אם זה המצב, זה גם בסדר, רק צריך לספר את זה לאוהדים ולהודיע למנהלת שיש לנו את היורדת הראשונה לליגה הלאומית.