כל אוהד כדורגל מכיר את הסיטואציה: הקבוצה שלך סופגת גול, ואתה צורח לעבר המסך: "למה החלוץ עומד? למה הוא לא יורד לעשות הגנה?". הדרישה לאינטנסיביות, לריצה בלי הפסקה, הפכה כמעט לקוד אתי של השחקן המודרני. שחקן שלא "נותן את הנשמה" - סופג אש.
אבל האם באמת כל ריצה משתלמת? מחקר חדש שנערך בבית הספר להנדסת תעשייה וניהול ב’שנקר’, בשיתוף מועדון הפועל פתח תקווה, בוחן לעומק את הקשר בין מאמץ פיזי לביצועים מקצועיים - ומגלה שבחלק מהמקרים, דווקא שחקן ששומר אנרגיה עשוי לתרום יותר מזה שמתרוצץ על הדשא.
מאחורי המחקר עומדים שלושה סטודנטים לתואר ראשון - אור הלל, שירן ליידנר וקרן יעקובוביץ' - שביצעו אותו במסגרת פרויקט הגמר שלהם, בהנחיית ד"ר יגאל דוד, חבר סגל בכיר בביה"ס להנדסת תעשייה וניהול בשנקר, לאורך עונת העלייה ההיסטורית של הפועל פתח תקווה לליגת העל.
גולן בני (שחר גרוס)במהלך חמישה משחקים נאספו נתונים פיזיולוגיים מדויקים על שחקני הקבוצה, באמצעות מערכת ניטור (GPI) הכוללת חיישנים בגופם של השחקנים. בין המדדים שנבדקו: דופק, ריצות מהירות (ספרינטים), עומס מטבולי ונתוני מאמץ נוספים. אלה הוצלבו עם מדדי ביצוע ממשחקי אמת - כמו אחוזי הצלחה בפעולות, מאבקים, נגיעות ברחבה וחילוצי כדור.
הממצאים נותחו לפי עמדות - וחשפו תובנה מפתיעה: רק בשתי עמדות נמצא קשר מובהק בין מאמץ פיזי גבוה לבין ביצועים טובים יותר: בעמדת החלוץ ובעמדת המגן כנף. בעמדות אחרות, כמו הקשרים, הממצאים לא הראו שמאמץ רב יותר בהכרח מוביל להשפעה גדולה יותר, מה שעשוי להעיד שהתרומה תלויה יותר במיקום נכון ובבחירה מדויקת של רגעי הפעולה.
חלוץ: המאמץ הפיזי משתלם
ככל שזמן המשחק של החלוץ עולה - כך אחוז הפעולות המוצלחות שלו עולה. ככל שהעומס הפיזיולוגי הכללי (Total Player Load) של החלוץ עולה, כך אחוז הפעולות המוצלחות שלו עולה. ככל שהעצימות הלבבית (Heart Rate Exertion) עולה, כך אחוז ההצלחות במאבקי כדור 1 על 1 עולה. ככל שכמות הספרינטים של החלוץ עולה, כך אחוז ההצלחה שלו עולה במאבקי כדור 1 על 1. ככל שהמרחק המצטבר בזמן עומס מטבולי גבוה יותר - כך החלוץ נגע יותר פעמים בכדור ברחבת היריב.
אליאן רוחנא (לילך וויס-רוזנברג)מגן כנף (Full Back): המהירות יוצרת מצבים
ככל שהעומס הפיזיולוגי הכללי (Total Player Load) של המגן עולה, כך אחוז הפעולות המוצלחות שלו בחטיפות כדור. יותר מרחק בספרינטים שווה יותר מסירות מפתח (xA) עם פוטנציאל לבישול שער.
ומה לגבי שאר העמדות?
בעוד שהמחקר זיהה קשרים ברורים בקרב חלוצים ומגני כנף, לא נמצאו ממצאים סטטיסטיים מובהקים עבור שחקנים בעמדות קשרים. החוקרים מדגישים כי אין זה אומר שאין קשר בין מאמץ לביצועים בעמדות אלו, אלא שהקשר ככל הנראה מורכב יותר ודורש ניתוח מעמיק יותר.
"העובדה שלא מצאנו קשר ברור אצל קשרים מרתקת לא פחות", מסבירה הסטודנטית קרן יעקובוביץ’, אנליסטית המחקר. "ייתכן שההצלחה שלהם תלויה פחות במאמץ פיזי מתמשך ויותר בפעולות חכמות וקצרות, מיקום טקטי, או יכולת טכנית אישית. זה מדגיש את הצורך במחקר המשך, עם מאגר נתונים גדול יותר, שיאפשר לנו לאפיין את 'פרופיל המאמץ' האידיאלי גם עבורם. אנחנו מאמינים שאנחנו רק בתחילת הדרך, ובעזרת ניתוח נוסף נוכל לפצח את הקוד גם עבור שאר התפקידים על המגרש".
שחקני הפועל פתח תקווה (חגי מיכאלי)"חשוב להבהיר שהמחקר לא הוכיח שעמידה במקום היא בהכרח טובה יותר", מסביר הסטודנט אור הלל, שחקן עבר בהפועל פתח תקווה ומייסד אקדמיית התפתחות אישית דרך כדורגל לילדים ונוער "Dando", "אלא שלא מצאנו הוכחה סטטיסטית לכך שריצה מרובה יותר מובילה לביצועים טובים יותר בעמדות הקישור וההגנה - זאת בניגוד לעמדות החלוץ והמגן. המשמעות היא שהתרומה של שחקנים בעמדות אלה עשויה להיות תלויה יותר במיקום טקטי, קריאת משחק או יכולת טכנית ברגע הנכון, ולאו דווקא בכמות המאמץ הפיזי המצטבר".
"גדלתי לתוך הכדורגל. אבא שלי, רונן הלל, שיחק בהפועל פתח תקווה, ודוד שלי, יגאל הלל ז"ל, היה שחקן הפועל כפר סבא ונבחרת ישראל, ומאמן אישי של שחקנים מובילים כמו ערן זהבי ומנור סלומון", מוסיף הלל. "הוא נתן לי את הבסיס. כבר בגיל 16 הוא לימד אותי איך לחשוב, לא רק לרוץ. כשהתבגרתי, הבנתי כמה נתונים יכולים לשנות את המשחק - וכמה חשוב שדור העתיד ילמד לעבוד איתם. משם נולד הרעיון למחקר ולאקדמיה. האתגר היום הוא לגרום לנתונים לפגוש הבנה אנושית נכונה, זהו החזון שראוי להוביל בו את דור המאמנים הבא מתוך אחריות, הבנה ורצון אמיתי לגדל אופי חזק יותר ומכאן שחקן טוב יותר".
"אני מאמינה שאנחנו רק בתחילת הדרך", מוסיפה הסטודנטית שירן ליידנר. "כמי שגדלה בבית של כדורגלנים: סבא בהפועל פתח תקווה, אבא שהיה שחקן ואח (דורון ליידנר) שמשחק בנבחרת ובחו"ל, היה לי טבעי לחקור את עולמם של השחקנים מזווית אחרת. נוסף לממצאי המחקר, גם מרכיבים מנטליים ועייפות פיזית עשויים להשפיע על קבלת החלטות וביצועי שחקנים, וזה תחום שראוי לפתח ולחקור בהמשך ברצינות".