ברצלונה השיגה הכל העונה, כמעט. למרות ההדחה הכואבת בחצי גמר ליגת האלופות, הקטלונים סיימו עם כל שלושת התארים האפשריים בספרד – אליפות, גביע המלך והסופר קאפ. שחקנים רבים כיכבו והיו חלק ממסע קבוצתי נהדר תחת האנזי פליק, והיו גם כאלה שלא תמיד פתח בהרכב. אחד מהם הוא פראן טורס, שקנה את אמונו של המאמן הגרמני ובסופו של דבר הפך לדמות מפתח לאור הפציעה של רוברט לבנדובסקי.
הספרדי נפרד מ-2024/25 עם 10 שערים ו-6 בישולים ב-27 הופעות בלה ליגה. המון פעמים נכנס מהספסל ועשה את ההבדל, אך בעיקר מעולם לא התלונן. בראיון ל’מארקה’ המקומי, החלוץ סיפר על הילדות, מאמניו ודרכו בקריירה, המנטליות החזקה שסיגל לעצמו, האסון שפקד את ולנסיה היקרה לליבו השנה וגם חשף דברים אישיים עליהם לא דיבר עד כה.
כבר מתשובתו הראשונה, ניתן ללמוד הרבה על טורס. פראן נשאל איך הוא היה מגדיר את עצמו והשיב: “ילד רגיל, שקט וצנוע שמשחק כדורגל”. שחקן ההתקפה של הבלאוגרנה המשיך: “כשהייתי בן 7 שיחקתי בכדורגל האולמות של בית הספר, ואז ולנסיה רצתה להחתים אותי. עברתי שם את כל קבוצות הילדים והנוער, עד שערכתי את הופעת הבכורה שלי בקבוצה הבוגרת”.
פראן טורס במדי ולנסיה (La Liga)מתי הבנת שאתה יכול להיות שחקן כדורגל? “הייתי בן 15 והתאמנתי בוולנסיה עם השנתון הבוגר ממני. זה היה הרגע בו חשבתי שאולי החלום שלי התגשם. אבל המציאות היא שגם אני וכנראה עוד שחקנים אחרים, לא מודעים לחלוטין לאן שהגענו. הדבר הקשה ביותר? להיפרד ממשפחתי כשהייתי עדיין צעיר מאוד. לחשוב ולחיות 24 שעות ביממה למען כדורגל – כרוך בזה ויתורים מסוימים”.
פראן נשאל על מאמניו לאורך הזמן וענה: “פפ גווארדיולה, לואיס אנריקה, צ’אבי ופליק. ארבעתם יודעים הרבה על המשחק וזכו בהכל כשחקנים וכמאמנים. הם נתנו לי המון. פפ הוא בעל חזון, צופה תמיד מה יקרה והיה הראשון לזהות בי את הפוטנציאל כחלוץ ‘9’. לואיס אנריקה נתן לי ביטחון כשהכי פחות שיחקתי ועזר לי להאמין בעצמי יותר. צ’אבי הוא פנאט טהור של ברצלונה”. על מאמנו הנוכחי בחר להרחיב: “פליק הוא מאמן מנצח ומנהל קבוצה בצורה נפלאה. הוא גם מראה הרבה חיבה לכולם, אפילו יותר לאלה שלא משחקים”.
פראן טורס רץ לחגוג עם האנזי פליק (רויטרס)על המנטליות: “יש לי רצון מתמיד להשתפר, לא לוותר ולהתפתח. השאיפה היא להתגבר על הבעיות כדי להגיע לפסגה, אני עושה טעויות כל יום – זה הבסיס להצלחה. הרגע הכי שפל שלי היה לפני שנתיים כשהייתה לי עונה גרועה בבארסה, זה היה הרגע ששינה את החשיבה שלי. היו לי ספקות בראש אם אני מסוגל לעשות את זה, אבל הצלחתי בסוף”. על הביקורות: “אני אוהב להיות שנוא, לחץ גורם לך לצמוח. תשומת לב של אנשים מעוררת בך מוטיבציה רבה יותר”.
על אסון השיטפון שפקד את ולנסיה לפני כמה חודשים: “לקחתי את זה קשה מאוד. אני עדיין זוכר את זה כל יום, ואני מבקש מכולם לעשות זאת. זו הייתה קטסטרופה אכזרית. הרגשתי כל כך חסר אונים שלא הייתי שם כל כך הרבה כמו שרציתי. עזרתי מרחוק בכל דרך שיכולתי, אבל עד שלא הולכים לשם ורואה את הגודל, לא מבינים”.
כוכב ברצלונה לא חסך פרטים באותו נושא: “לא אכפת לי לומר שלפעמים אני חושב שזה טוב לבכות כדי לשחרר את מה שיש לי בפנים”, ואחרי החלק ה”כבד” יותר, טורס התפנה לשאלות מהירות: המטרה עם הנבחרת הלאומית – “להיות אלוף העולם”, למי היית נותן שיעור אופנה בחדר ההלבשה – “אריק גארסיה”, מה היית עושה אם לא היית כדורגלן – “הייתי פיזיותרפיסט”.
לא מכובד: מה לאמין עשה באמצע הטקס?