“אולי הדרך הקלה ביותר להבין מדוע השימוש של פפ גווארדיולה באוניברסיטת מנצ'סטר כבמה להבלטת האסון ההומניטרי בעזה הרגיש חריג כל כך, היא לבדוק את האתר של מועדון הכדורגל שמעסיק אותו. מנצ'סטר סיטי סיקרה את האירוע של יום שני בערב, שבו הוענק לגווארדיולה תואר כבוד, כשהוא לבוש בגלימה וכובע אקדמי, אך לא הייתה כל אזכור לעזה בסיפור שפורסם בערוצי המדיה הרשמיים של המועדון. במקום זאת, המאמר באתר המועדון התמקד בהבעת אהבתו של גווארדיולה לעיר שבה הוא גר כבר תשע שנים”, ניתחו ב’אתלטיק’.
“כדי להיות ברורים, אין כאן ביקורת כלפי סיטי. כאשר דת, פוליטיקה, סכסוך ומוות נפגשים, מועדונים – בלי קשר למעמדם במשחק – כמעט תמיד ירצו להיראות ניטרליים. באופן כללי, הם יודעים שאם יעסקו במשהו שהוא אפילו מעט אקטואלי, זה עלול להרגיז מישהו, איפשהו – וזה יוצר סיכונים רבים”, הוסיפו במאמר.
“כאשר, למשל, מאמן ליברפול לשעבר יורגן קלופ אמר ל’גארדיאן’ בשנת 2018 שיציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי לא הגיונית ותקף את הפוליטיקה של דונלד טראמפ, בוריס ג'ונסון ונייג'ל פרג', הציטוטים הללו לא הופיעו באף אחת מהפלטפורמות הרשמיות של המעסיקה שלו. אפשר להבין מדוע: בסיס האוהדים של המועדון, שמונה מיליונים, בוודאי כולל רבים שתמכו בברקזיט”, ניתחו בבריטניה.
יורגן קלופ (IMAGO)ב’אתלטיק’ הסבירו: “כדורגל יכול להיות תעשייה צרת מבט. מעט מאוד מהמוסדות בתחום, ובהרחבה גם האנשים שמייצגים אותם, רוצים לעשות משהו או לומר משהו שקשור למצבים שאין להם עליהם שליטה. יש פשוט יותר מדי מה להפסיד. כל זה מסביר מדוע היה טוב לשמוע את גווארדיולה מדבר על נושאים גדולים יותר ממגנים נכנסים או קישור בקו של ארבעה. לא שזה צריך היה להפתיע לגמרי. גווארדיולה הביע בעקביות תמיכה בעצמאות קטלוניה, והופיע בעצרת ב-2017 שבה ציין את מה שכינה "הפרות מצד מדינה ספרדית סמכותנית". הוא ענד סרט צהוב – הסמל של תומכי העצמאות הקטלונית – במשך חודשים רבים כמחווה של סולידריות”.
כצפוי, התמיכה של גווארדיולה במאבקים מסוימים עוררה גם האשמות בצביעות. בזמן שהוא מיהר לגנות את יחס המדינה הספרדית לאזור הולדתו, היה לו הרבה פחות מה לומר על רקע זכויות האדם באבו דאבי, מקור המימון של מנצ'סטר סיטי. דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל לשנת 2024 תיאר כיצד איחוד האמירויות הערביות "המשיכה להפליל את חופש הביטוי ואת זכות ההתאגדות והמחאה בדרכי שלום".
באוניברסיטת מנצ'סטר, גווארדיולה השתמש, באופן יצירתי למדי, בסיפור על ציפור שמנסה לכבות שריפת יער באמצעות טיפות מים שהיא מביאה בפיה, חרף הספקות של נחש. "בעולם שאומר לנו לעיתים קרובות שאנו קטנים מדי מכדי לחולל שינוי, הסיפור הזה מזכיר לי שכוחו של אדם אחד אינו בגודל – אלא בבחירה", אמר גווארדיולה. "בבחירה להופיע, בסירוב לשתוק או להישאר אדיש כאשר זה הכי חשוב".
פפ גווארדיולה (האתר של מנצ'סטר סיטי)גווארדיולה הדגיש שדבריו אינם מונעים מתוך "אידאולוגיה", והוא אינו מעוניין להיראות כאילו הוא נוקט צד, אלא רק בוחן תוצאות ולא סיבות או מניעים – ולאחר מכן משליך את מה שראה על יחסיו עם משפחתו שלו. “ההקשר הזה לעיתים קרובות הולך לאיבוד בתגובות במדיה החברתית, ולפי הנראה גם בדיווחים של כמה כלי תקשורת ישראליים, שהתמקדו בסיקור בדברים שגווארדיולה לא אמר, כולל מתקפת 7 באוקטובר או לקיחת בני הערובה הישראלים על ידי חמאס”, טענו באנגליה.
“למרות זאת, גווארדיולה טיפל בנושא ברמת רגישות שלא תמיד קיימת בזמן שבו, בנושאים פוליטיים רבים, דמויות ציבוריות רבות מנסות רק להוכיח שהן צודקות וכל היתר טועים. לעיתים קרובות קל למאמני כדורגל, בהופעותיהם הציבוריות שמחוץ למסיבות עיתונאים לפני ואחרי משחקים, להתחנף לקהל באמצעות הדגשת סוגיות מקומיות או רחבות יותר המטרידות חלק מאוהדיהם – אך זו לא הייתה אחת מאותן פעמים. גווארדיולה אמר את מה שאמר כי הוא מאמין בזה, והדבר העיד הן על אומץ והן על סקרנות כלפי העולם, התואמים לאדם שעבד בשש מדינות ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואסיה”, נכתב ב’אתלטיק’.
מאמנים או ראשי צוות מקצועי אוהבים להיראות כאנשים רחבי אופקים ובעלי חכמת חיים, אך בפועל, התפקיד לרוב מאפשר חוויות מצומצמות למדי, עקב הלחצים המיידיים של תעשייה מוכוונת-תוצאות, שבה אם אתה מתחיל להפסיד – אתה מפוטר מהר יותר משהספקת לומר "רודרי". חייהם הופכים לשגרה של בית, מגרש אימונים ומלון. אם הם מדליקים את הטלוויזיה, זה בדרך כלל כדי לצפות במשחק של יריבה או לנתח משחק של הקבוצה שלהם.
פפ גווארדיולה (רויטרס)“למרות שקרלו אנצ'לוטי נחשב לאדם מתורבת, מאחר שעבד בהצלחה בכל אחת מחמש הליגות הגדולות באירופה לפני שמונה למאמן נבחרת ברזיל, אנחנו כמעט לא יודעים דבר על השקפותיו לגבי העולם שמסביב. אולי זה מפני שהוא חכם מספיק להבין שלהוריד את הראש ולא ליצור לעצמך אויבים – זו אסטרטגיה לא רעה”, נטען.
בניגוד לכך, מאמן מודרני גדול אחר, ז'וזה מוריניו, צבר לעצמו אין ספור יריבים – לאחר שעבד באותו מספר של מדינות לאורך קריירה כמעט ארוכה כמו של אנצ'לוטי. שלא כמו אנצ'לוטי, למוריניו כמעט לא הייתה קריירת משחק ראויה לציון, והוא הגיע לאן שהגיע רק מתוך אובססיה לשפר את עצמו. אם יש לו זמן למישהו מחוץ למשפחתו – זה לא ממש בא לידי ביטוי.
“גווארדיולה, לעומתם, הזכיר לעולם שיש לו גם עומק נוסף – ושיש לו את הנכונות להשתמש בפלטפורמה הרחבה שלו כדי לדבר על נושאים שחשובים לו. על כך, יש להריע לו – ולעודד אחרים ללכת בדרכו”, סיכמו.