גם ברגעים קשים, הכוכבים מסתדרים. סיפורו של נעם מזל, שחקן הכנף שיחגוג את יום הולדתו ה-19 בחודש ספטמבר הקרוב עם פתיחתה של עונת המשחקים 2023/24 בליגה א' דרום. השחקן חווה אירוע בריאותי ששינה את חייו, גרם לו שלא להתגייס לצה"ל למרות התעקשותו ולפתוח את הקריירה המקצועית שלו מחדש, עם חוזה בוגרים ראשון. כל זאת הוא עושה בחיזוק המשפחה מאשקלון וסוכנו, עידן בן אבו, המלווה אותו לכל אורך התקופה, גם ברגעים הפחות נוצצים.
הסיפור שלו מתחיל באשקלון. גם היום, אחד משבעת הילדים של תמי ורפי, הוא מתגורר בעיר הדרומית. במשך שבע עונות רצופות היה לשחקן הנוער של הפועל אשקלון, מחלקת נוער גדולה ופורחת שהיום כלל לא קיימת וכך גם קבוצת הבוגרים שלה. לפני שלוש שנים נחת במחלקת הנוער של מ.ס. אשדוד, בדומה לאחיו, שביט, הגדול ממנו בשלוש שנים ומשחק כדורגל מקצועני בליגת העל, במדי אותה מ.ס. אשדוד. אחרי עונה אחת עבר לסקציה נס ציונה וב-26 בפברואר 2022 חש ברע.
"אני נזכר במשחק הנוער האחרון שלי", מספר נעם ל-ONE. "זה היה ב-26 בפברואר 2022. אני מוחלף במשחק נגד הפועל רעננה, במשחק במסגרת המחזור ה-24 בליגת העל לנוער. ככל שהתקדם היום, הייתה לי תחושה לא טובה. בלילה, כבר לא הצלחתי להירדם מרוב כאבים עזים שלא יכולתי לתאר במילים. לא חשבתי פעמיים ונסעתי לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם אושפזתי למשך חודשיים ימים בגלל שנמצא לי זיהום פנימי בראש, מה שהוביל אותי לתקופה הגרועה בחיי".
נעם מזל (יונתן גינזבורג)"עברתי שני ניתוחים מורכבים. הרופאים הדגישו בפניי שכדורגל, לפחות בעונה שהייתה די בעיצומה, לא אוכל לחזור לשחק, ומדובר בתהליך שיקום ארוך יותר ממה שחשבתי. חודשיים בבית חולים, בלי כדורגל, כמעט בלי כלום חוץ מהמשפחה התומכת שלי. זו חוויה שאני לא מאחל אותה לאף אחד. חודשיים של ניתוק מהכל. לאור המצב הבריאותי שלי, בצה"ל בחרו שלא לגייס אותי. התעקשתי ומנעו ממני, ככה הרגשתי, לעשות שירות כי לא הייתי כשיר כמו כולם. התאכזבתי".
224 ימים ישב נעם בבית, יותר מחצי שנה ללא כדורגל. השיקום היה ארוך, החוסן המנטלי התעצם והוא החל להתאמן על מנת לחזור לכושר. תוך כדי תנועה, שביט, אחיו הגדול, שחקן מקצועני בליגת העל ומאי, שחקנה של בית"ר נורדיה ירושלים, חיזקו אותו ונתנו לו טיפים, בניסיון לעזור לנעם לחזור לעצמו בהקדם האפשרי על מנת שיהפוך את חלומו למטרת על – שחקן כדורגל מקצועני בתוך שלוש שנים. "זה תהליך שאני עובד עליו. אני מאמין בעצמי ואני רוצה להודות לעידן בן אבו שלא ויתר עליי ולו לרגע. הגעתי לבית חם עם מאמן טוב וחובת ההוכחה עליי עכשיו".
מאי מזל (יונתן גינזבורג)ב-10 באוקטובר 2022, חזר למגרשים והחל לשחק במחלקת הנוער של מכבי אשקלון, כשלאחר משחק אחד עלה לבוגרים, לקבוצה המשחקת בליגה ג'. "בעונה החולפת שיחקתי במספר קבוצות בשביל לחזור לעצמי. הייתי חייב למצוא כל דרך אפשרית לשכוח את מה שקרה לי, את התקופה הרעה ההיא – שהשאירה לי צלקת בראש ועד היום אפשר לראות אותה – ולהתמקד במשחק שאני כל כך אוהב וכל כך מעריץ. בדומה לשחקן הפורטוגלי, כריסטיאנו רונאלדו, שמבחינתי, מעבר לשביט ומאי, השחקנים הפעילים כיום, הוא מודל לחיקוי והערצה. אני מתמוגג ממנו".
את עונת 2022/23 סיים עם 10 משחקים בלבד. משחק אחד בקבוצת נוער, שלושה משחקים בקבוצה מליגה ג' ושישה משחקים בהפועל אשקלון מליגה ב' דרום ב' שנעלמה ממפת הכדורגל הישראלי, עם ירידתה לליגה ג' והחוב שעודנו תלוי מעל ראשה. עם סיום העונה הסדירה החל להתאמן ולשמור על כושר בכדי למצוא לעצמו סיכוי להיכנס לקבוצת כדורגל שתביא לו את הבמה הראויה לו. "יש לי רצון בחוזה הבוגרים הראשון שלי, לתרום כמה שיותר לקבוצה שהצטרפתי אליה, הפועל לוד, לתרום בשערים, בבישולים ולהגיע הכי גבוה שרק אפשר בטבלה".
במשפחת כדורגלנים, שהרוב המוחלט פרש, נשארו שביט, מאי ונעם להמשיך את השושלת רבת השנים. רן שיחק בעיקר בליגה ג', מאיר ודן נעו על קו ליגה ב'-ג', מאי מזל שיחק גם בליגה הלאומית ועזר ללא מעט קבוצות להעפיל לליגה גבוהה יותר ושביט הוא כוכב בבית, מי שהיה לו את המזל הכי טוב, כמו שאומרים, להגיע לקדמת הכדורגל הישראלי, בזכות כישרון רב. "מאי ושביט, שני האחים היקרים שלי, שעדיין משחקים כדורגל, מביאים לי הרבה טיפים ומפרגנים.
נעם מזל בפעולה (יונתן גינזבורג)"שביט הוא מודל לחיקוי בעבורי. אני חושב שהוא עבד קשה מגיל צעיר להגיע לאן שהוא נמצא היום. הוא היה נוסע ברכבות מגיל צעיר מאוד לבדו והיה משקיע כל דקה אפשרית על המגרש. הוא ידע להפריד בין הכדורגל לחיים עצמם, שהיום זה מאוד קשה. גם מאי הוא מודל לחיקוי בעבורי. כמו שאמרתי, אלו צמד אחים שעדיין משחקים כדורגל ואני מסתכל עליהם ומתמוגג. שמח שיש לי אחים כמותם. מאי הוא אלוף. עלה שש ליגות ברציפות ועשה משהו מדהים בכדורגל בעיניי. אין ספק שבית"ר נורדיה ירושלים זכתה בו".
ביום שני האחרון פגשתי את נעם באצטדיון לוד. התנעתי בצוהרי היום את הרכב החם, חיכיתי שהרכב יתקרר, שהמזגן יתחיל לעבוד סוף כל סוף והתחלתי לנסוע ללא וויז, מה שבדרך כלל אני עושה כשאני נוסע למקומות שאני מכיר בעל פה. הפנייה המרגיזה והפקוקה בכניסה לעיר לוד, בדרך הרמ"א, הייתה חסומה, דווקא באותו יום שני חם בצוהרי היום. נאלצתי לנסוע כקילומטר צפונה יותר על מנת להיכנס בדרך חלופית לאצטדיון, טרם פתיחת האימון מול שמשון תל אביב, קבוצתו של חי אבייב.
נעם מזל (יונתן גינזבורג)נעם פגש אותי במדרגות, בסמוך לאצטדיון, לאחר לא מעט התכתבויות בווצאפ. הוא היה מעט לחוץ, בכל זאת, מרבית מחבריו התלבשו והוא עדיין היה בחולצה לבנה ושורט קצר. שלא לדבר על שעת הצוהריים החמה בלוד. שלומו היה טוב, זה היה סימן טוב. הייתה תחושה טובה באוויר, שהוא הולך לפתוח במשחק האימון מול שמשון. השמש הייתה כל כך חזקה שלא יכול היה לשבת בספסל המארחים, שכן קרנייה נכנסו לו היישר לעיניים. בסופו של דבר, אחרי שהתעשת, החזיק בכדור ונתפס בעדשת המצלמה שלי.
המשחק נפתח קצת אחרי השעה 17:30. כל הסגלים, כולל המאמנים וצוותיהם, הועברו לצד שבו ישבו מספר אוהדים ביציעים שהגיעו לעודד את קרוביהם על כר הדשא. היה שם צל. היה יותר נוח להעמידם שם מאשר בספסלים שנשארו לבדם מול השמש. נעם מזל פתח ב-11 של צביקה לוי, כשעל הקו עמדו לצידו נביל ברגיתה ושלומי נגאוקר. המחצית הראשונה הייתה די שקולה. שני הצדדים ניסו להניע כדור מימין ומשמאל ולהבין כיצד נוח יותר מול היריבה. לוד עלתה ליתרון ובמחצית השנייה, שהייתה שייכת לשמשון תל אביב, נחלו המארחים הפסד בדמות 2:1.
צביקה לוי (יונתן גינזבורג)"אני רוצה להודות לצביקה לוי, המאמן ולאופיר רגב, בעל הבית, על האמון בי עד עכשיו. זה הזמן שלי להוכיח את עצמי בקבוצה החדשה שלי, הפועל לוד, בחוזה הבוגרים הראשון שלי, במקום צעיר, תוסס ושאפתן. אני חולם בענק ואני רוצה להאמין שבתוך שלוש שנים מהיום אגיע לרמות הגבוהות בכדורגל הישראלי. משחק האימון היה טוב מבחינתי. ממה שהבנתי המאמן היה מבסוט עליי. יש עוד דרך ארוכה, אבל אחרי כל מה שעברתי בשנה האחרונה, אני להוט להצליח ולהראות שבגילי הצעיר אני רעב להצלחה", סיכם מזל הצעיר.