מדעי הספורט והאימון המלווים את עולם הספורט, בישראל פחות ואולי בכלל לא (יש ניתוק בין האקדמיה לשטח בעיקר בכדורגל), מציגים תמונה של חשיבות הזרים, אבל לא יותר מאשר חמישה או שישה ובטח לא שמונה במגרש, מה שיפגע בענף בתחומים שונים אולי לא בטווח הקצר, אבל בטוח הארוך.
בעלי הקבוצות הבכירות טוענים בעיקר להעלאת הרמה והתחרותיות לא רק בישראל, אלא גם בחו"ל, אבל האם באמת מספר הזרים האיכותיים מוכיח את עצמו בישראל? האם הזרים באמת משדרגים את הכדורגל הישראלי כולו או שהוא יוצר פערים בין קבוצות "עשירות לקבוצות פחות עשירות ובעיקר "עניות".
במדעי הספורט ישנם כמה תחומים ואנסה כאן להציג תזות מכמה תחומים שמצביעים על החלטה שגויה ואף הרסנית.
מדעי האימון ותורת האימון
1 – האקדמיות הופכות לפחות רלוונטיות ויש נטייה של בעלי הקבוצות של מי שמשקיע יותר בבוגרים מה שמוריד השקעות במחלקת הנוער ובטח באקדמיות ובמיוחד במעטפת המדעית, שעולה היום המון כסף, במיוחד כאשר התפיסה למה להמשיך ולהשקיע עם אפשר לקנות למרות שבסכומים שמשלמים לא ניתן להביא לכאן "שוברי שיווין משמעותיים" ואם יש פה ושם שחקן זה מקרי זו אשליה שמנסים למכור.
קינגס קאנגווה (רדאד ג'בארה)2 – המעבר מנוער לבוגרים קשה עוד יותר ושחקנים מושאלים או נמכרים ללא חשיבה של המערכת בצורה ממוקדת בעתידם לאחר שנים במועדון, ממוצע הגיל יעלה כאשר באירופה מבינים שהממוצע יורד בגלל חשיבות "החיות והדינמיות" של הצעירים, כפי שאמר יוליאן נגלסמן בכנס מאמנים האחרון בגרמניה.
יוליאן נגלסמן (רויטרס)3 – נושא איתור מיון וטיפוח הכישרון הופך לנושא משני מה שגורם לכישרונות להיות מעורערים לגבי עתידם ואף יש מחקרים במדינות שונות שיש יותר פרישה של כישרונות על שהם גם כישרונות בתחומים שונים ומוותרים על הכדורגל כי יש להם פוטנציאל בתחומים אחרים.
4 – בדר"כ הזרים עם נתוני גוף שונים והם נוטים לפיזיות, כאשר השחקן הישראלי פחות פיזי והאימון שלהם חייב להמשיך להיות פיזי לעומת הישראלי שהוא פחות פיזי, מה שמחייב אימונים שונים שלא מקבלים אצלנו וזה לא מקרה שרבים מהזרים לאורך זמן, בישראל יורדים בתפוקה שלהם או עוזבים.
איסוף סיסוקו (האתר הרשמי של מכבי ת"א)5 – יש בישראל חוסר חזון למועדון כפי שלמשל יש באירופה מועדונים שהם יותר בתחום הפיזי כבסיס (פרנקפורט) ואחרים כמו במיינץ (חשיבה מהירה ונתונים פחות פיזיים). בישראל אין תפיסה מסוימת דומיננטית וזה מיקס לא ראוי שלאורך זמן משבש את ההתקדמות של מועדון ובעלי הקבוצות לא מבינים את התופעה ואז פונים לזרים כי שם יש יותר פוטנציאל, זה לא נכון.
6 – אנחנו מנסים לחקות את אירופה, אבל אנחנו לא אירופה. טוב יעשו ויחשבו בעלי הקבוצות על הנבחרת שהתקדמה הכי הרבה בעולם בבנות ובנים נבחרת יפן שמאפשרת רישום זרים במועדון אך במשחק רק 5 זרים.
ברקת, לוזון, שחר, אברמוב ואבו יונס (ראובן שוורץ)7 – ברמת המועדון טוב יעשו וינסו להבין את הפילוסופיה של בילבאו, הומגניות במקום הטרוגניות שהיא עוצמה בפני עצמה כאשר כול המועדון מתקדם יחד בחזון מהאקדמיה ועד הבוגרים, וכמה שחקנים מחוץ לבילבאו יש בקבוצה בליגה הראשונה בספרד והקבוצה מופיעה בכבוד בליגה?
8 – רוב השחקנים הזרים בישראל לא באים ללמוד פה כמו הברזילאים לגרמניה והולנד והם בעיקר עם עצמם (לא כולם) והם לא יהוו גורם משלב בין צעירים ובוגרים, להיפך, הם רואים בנו כמקום פרנסה והמועדון פחות מעניין. לאורך זמן השינויים בזרים מפרקים רוח של מועדון והפערים במשכורות יוצרים מתח לא בריא.
9 – בואו נלמד גם מגרמניה הגדולה, אין יותר מ-50% זרים בכל הבונדסליגה.
שחקני באיירן מינכן חוגגים (רויטרס)10 – מי שבודק יחס של דקות משחק לדקות אימון מבין כי יש כושר באימון ויש כושר משחק וכאן סובלים בעיקר הצעירים בקבוצה ולא ניתן לאזן דקות אימון בדקות משחק ובאינטנסיביות של המשחק.
11 – יש בישראל יותר ויותר בעיות במעבר של נוער לבוגרים שגם ככה הוא מעבר קשה ומספר הזרים שרוצים להעלות ל-8 יגרום לקושי נוסף שיגרום לחוסר מעבר טוב של צעירים לבוגרים ואף מעבר שלהם שהוא מעבר לא רצוני לליגות נמוכות יותר רק בשביל לשחק ואחר כך החזרה קשה ביותר.
12 – יותר ויותר צעירים משחקים לצד שחקנים עם ניסיון בליגות נמוכות יותר אצלנו בליגה א' למשל, והסיכוי של שחקן מוכשר לעלות ללאומית ובטח לליגת על כמעט לא קיים, בטח כאשר אין כסף לסקאוט כפי שאמר לי בעל קבוצה. בזמנו כשעבדתי בבאר שבע הבאנו שני שחקני ליגה א' והם שחקנים מאוד מוצלחים בזכות סקואטינג טוב.
שחקני הפועל באר שבע (ראובן שוורץ)13 – הפערים בין המועדונים יגדלו ובעלי הקבוצות העשירות יהנו מיתרון משמעותי לעומת מועדונים קטנים יותר והליגה לא תהיה תחרותית, ואולי זה הרצון של בעלי הקבוצות העשירות, להוביל להקטנת הליגה מה שבתת מודע בעלי הקבוצות "הגדולות” רוצים, מה דעתכם?
14 – לאורך זמן במדינה כמו ישראל הנבחרות שלנו יפגעו בכל שכבת גיל כי ההתקדמות היום בעולם נובעת מהאפשרות של שילוב צעירים יותר בבוגרים וכאן האפשרויות מוגבלות.
שחקני נבחרת ישראל (רויטרס)15 – בסוף יש חילוקי דעות במחקרים סוציולוגיים, אך רובם טוענים כי מספר זרים גדול מידי מוריד לאורך זמן את ההזדהות עם המועדון ובמיוחד כאשר המועדון לא מגדל צעירים בעצמו ולא נותן להם במה.
לסיכום, זרים בכדורגל הם חלק בכל מדינה בעולם וחוק בוסמן מתקיים באירופה, אך אנו אסור לנו תמיד לחשוב כמו אירופה למרות שאנחנו שייכים לאירופה, אבל אנחנו צריכים קודם לחשוב על חזון לכדורגל הישראלי ומשם לקבל החלטות, וטוב יעשו קבריטני הכדורגל ובעלי הקבוצות אם יבינו שהאינטרס הלאומי הוא מעל הקבוצות ולא ילכו שולל אחרי הקבוצות העשירות.
בפן הכלכלי יש נם מחקרים שבמדינות קטנות כמו ישראל בגלל ההוצאות הגדולות על זרים ויציאת כספים לחו"ל בסכומים גדולים על ידי השחקנים, נוצר מצב שיש תקציב מוגדר ובמקום להשקיע כסף עודף זה באקדמיות וצעירים, שבתכנון נכון יביאו תוצאות, רק סבלנות, תהיה פחות ופחות השקעה בבניית אקדמיה עם מאמנים איכותיים ומשכורות ראויות.
ווסלי פטאצ'י (האתר הרשמי של מכבי ת"א)לכן ההחלטה או החשיבה של שמונה זרים היא אסון לכדורגל הישראלי שעדיין לא מצא את מקומו בעולם וכל התוצאות הם הבלחות פה ושם ואפילו סגנות אליפות עולם לא השפיעה על ההתקדמות כי דקות המשחק של "הגיבורים" מצומצמות הלכה למעשה.
טוב יעשו כל מקבלי ההחלטות וישתפו בהחלטות ובוועדות השונות אנשי מדע ניטרלים ולא רק בעלי אינטרסים, בעיקר כלכליים, כאשר אין חשיבה עמוקה בקבלת ההחלטות ומי שפעם עבד עם יועץ מדעי יודע שהוא לאורך זמן חוסך כסף ולא זורק כסף, כי כמות הזרים אינה ערובה לאיכות.
הכותב, ד"ר מרק ורטהיים, מקדם שחקנים בשיטת OCO, בדיקות ואימוני קואורדינציה וקוגניציה לכישרונות על בשיטת OCO, אקדמיית ורטהיים.