בגיל 17, אביאל זרגרי היה ההבטחה של בית"ר ירושלים, הילד הזה שכל הכדורגל הישראלי דיבר עליו. משה חוגג סימן אותו כיהלום של בית וגן, רוני לוי העניק לו את ההזדמנות הראשונה בבוגרים של בית"ר והקריירה של אביאל זרגרי סומנה כמבטיחה.
המעבר למכבי חיפה לא צלח, הפציעה בברך רק סיבכה עוד יותר את הפוטנציאל, אבל נדמה שאביאל זרגרי יותר חזק מתמיד. דווקא היום, כשהוא בן 22, הוא מתסכל בעיניים פקוחות הלאה, לא בוכה על מה שהיה ומאמין שהוא עוד יהפוך לשם דבר בכדורגל הישראלי.
בפעם הראשונה, אביאל זרגרי מדבר בלי פילטרים: על התחושות מהתקופה בבית"ר ירושלים, על החלום שלא התרומם בחיפה, על החבר עדי יונה ועל היום שבו שמע שחוגג דורש עליו שני מיליון אירו, כשהוא רק עושה את הצעדים הראשונים שלו בטדי.
צפו: אריאל זרגרי פותח את הלב“אתה חושב שהקריירה תלך במסלול ליניארי, ואז מגלה שהיא בצורה פרבולית”
אביאל, אתה רק בן 22 וחצי ועברת כל כך הרבה, היהלום של בית"ר ירושלים, תג מחיר של 8 מיליון שקלים, מעבר למכבי חיפה, השאלות, פציעה קשה בברך, כל זה לילד בן 22 וחצי, זה מטורף.
"כן, עברתי הרבה לשחקן בן 22, הרבה אתגרים, שאני חושב שרק עשו אותי בוגר יותר ומנוסה יותר".
מה קורה איתך בימים אלה?
"בימים אלה אני עובד יותר קשה מתמיד, סיימתי את החוזה במכבי חיפה ואני שחקן חופשי, לקחתי מאמן אישי שאני עובד איתו באופן קבוע כדי לשמור על כושר, יש מספר הצעות ואנחנו בוחנים הכל בשביל לקבל את ההחלטה הכי טובה להמשך הקריירה".
אביאל זרגרי (רדאד ג'בארה)טוב בוא נתחיל מבית"ר, התחילו לדבר עליך בגיל מאוד מאוד צעיר שאתה היהלום שרק צריך ללטש אותו וימכרו אותו במיליונים. מה זה עושה לילד בן 17-18, שהוא שומע את הדברים האלה?
"תג מחיר זה דבר שיכול מאוד להחמיא, אבל אני לא מתעסק במספרים. תג המחיר לא היווה עבורי משקולת, נכון, זה יוצר איזשהו סוג של ציפייה שצריך לדעת לעמוד בה ואני אחד שמוכן לזה. כשאתה בגיל צעיר ומסתכל על הקריירה שלך, אתה בטוח שהיא תתפתח במסלול ליניארי שבו אתה תתחיל ואז תתקדם, תתקדם ותתקדם כשיש המון אתגרים בדרך, ואתה מבין שקריירה מתפתחת לא תמיד בצורה לינארית, אלא בצורה פרבולית. אני מאוד שמח על כל האתגרים שבאו בדרך, ועל כל ההתמודדויות שהיו בדרך וכמו שאמרתי לך בהתחלה, אני מרגיש דווקא היום, אחרי כל האתגרים ותג המחיר וכל מה שהיה מסביב, הרבה יותר חכם ומנוסה".
דיברו עליך במונחים של מיליונים, משה חוגג שם עליך תג מחיר וסירב למכור אותך למכבי תל אביב, אתה לא חושב שזה השפיע עליך? על היכולת שלך?
"אני חושב שכדורגלן, בטח בבית"ר ירושלים, במועדון כזה אינטנסיבי, כשהוא עולה ומשחק והוא טוב - נוצרות ציפיות, וצריך לדעת להתמודד עם הכל. וכן, צריך לדעת להתמודד עם ביקורות, עם הקהל, עם בעלים, עם תג המחיר, אני לא חושב שזה פגע בסוף".
לפני שעזבת למכבי חיפה, הייתה תחושה שגם אוהדי בית"ר כבר התייאשו וכל האווירה מסביב הייתה שאתה צריך לעזוב כי ההבטחה לא מתממשת.
"הסיטואציה באותה תקופה בבית"ר לא הייתה יציבה גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה כלכלית. בנוסף, מכבי חיפה מאוד רצתה אותי, הכל הבשיל לידי עסקה. כמובן שבית"ר זה מועדון שגדלתי בו מגיל ארבע והוא הקנה לי המון, הקהל נתן לי אהבה בלי סוף, אלו הדברים שאני זוכר מבית"ר ירושלים. כמו שאתה יודע, בית"ר זה מועדון לא רגיל בעוצמות שלו, משהו שאין באף מקום אחר".
אתה מדבר על בית"ר ירושלים וזה מחזיר אותי לפנדל בגביע בשמינית הגמר מול טבריה בטדי, כמה מזל היה לך שם ובסוף בית"ר זכתה בגביע באותה עונה.
"זה רץ לי בראש, היה לי שם יחסית הרבה מזל. אין מאושר ממני שבית"ר בסוף הגיעה לגמר, לקחה את הגביע ועל הדרך יצא לי להיות חלק".
אביאל זרגרי (רדאד ג'בארה)“התקופה של הפציעה עשתה לי רק טוב”
אתה מגיע למכבי חיפה, מה אומרים לך במכבי חיפה? מה היו הציפיות ממך? תספר קצת איך קיבלו את פניך שם.
"מכבי חיפה מאוד רצו אותי, כדי להיות חלק מהסגל. אני הגעתי למועדון שהוא אחרי צ'מפיונס ליג ואליפות, מועדון עם סגל חזק שרץ, דברים לא הבשילו טוב מבחינה מקצועית".
למה? לא קיבלת מספיק הזדמנויות שם?
“בשורה התחתונה לא קיבלתי מספיק הזדמנויות, לא הבשיל מבחינה מקצועית".
זה היה קשור לציפיות ממך אחרי ששילמו עליך לא מעט כסף?
“לא. מעולם לא התייחסתי למספרים, לתג המחיר, או לדברים האלה".
אז למה באמת לא הצלחת להשתלב שם? אתה מגיע ככישרון, כשחקן שמדברים עליו כדבר הבא, אתה מגיע לקבוצה שהיא יציבה, טובה ואיכותית, זה לא אמור להיות קל להתאקלם שם?
"על פניו כן, אבל כמו שאמרתי לך, דברים לא הבשילו מבחינה מקצועית, המעבר הזה פשוט לא עבד".
כשעברת למכבי פתח תקווה בהשאלה ממכבי חיפה, זה בא מהצד שלך או של מכבי חיפה?
"אני חושב שזו הייתה החלטה בסוף של שני הצדדים, החלטה שהייתה הכי נכונה עבורי בשביל להמשיך ולהתפתח, לקבל את הדקות שאני צריך לקבל, לשחק, ולחזור מהדלת הראשית".
אביאל זרגרי (רדאד ג'בארה)ואז מגיעה הפציעה הקשה, קרע בצולבת, תאר מה עובר עליך באותם ימים.
"זה מצחיק, כי כמה שבועות לפני כן הבקעתי גול בדרבי נגד הפועל פתח תקווה וזה נתן לי אוויר ואז הגיע הרגע של הפציעה, זה באמת רגע מאוד לא פשוט בין אם אתה כדורגלן מקצוען או ספורטאי מקצועי. יכולתי לבכות על מר גורלי, אבל בחרתי לבנות לעצמי איזושהי מעטפת מקצועית שתלווה אותי לאורך כל הפציעה. אם זה פיזיו עם תומר בסן ושלומי נעמן ושרון אוחיון, ודרור שמשון במכבי בחיפה. עבדתי כל יום 4-5-6 שעות בחדר כושר, בלי הפסקה. אני חושב שבתקופה הזאת גם היה עלי לעשות את חשבון נפש עם עצמי, להבין מה אני צריך לעשות יותר, מה אני צריך לעשות פחות, ובמה יותר להתמקד. ואני חושב שהתקופה הזאת רק עשתה לי יותר טוב, והחזירה אותי למגרשים חזק יותר".
יצא לך לדבר עם שחקנים שעברו את זה?
"יצא לי, כן. דיברתי עם הרבה שחקנים, לדוגמה רועי גורדנה, מיכאל אוחנה, הם נתנו לי ביטחון, ליוו אותי לאורך כל הדרך וממש נתנו לי תמיכה".
“בית”ר זה בית ומשפחה, חזרה? דבר שיכול לקרות”
אני רוצה קצת לחזור לענייני בית"ר ירושלים, אפילו עניינים אקטואליים. אני מסתכל נגיד על עדי יונה, שגם מדברים עליו כשחקן מוכשר עם עתיד ממחלקת הנוער של בית"ר ירושלים וגם הוא היה על תג מחיר לפני שנה של מיליונים והיום הערך שלו בירידה, מה מרגיש שחקן בית שהוא שומע פתאום אוהדים שאומרים שצריך למכור אותו?
"אני אוהב את עדי יונה והוא חבר טוב שלי, אני חושב שהוא שחקן מצוין עם יכולות באמת שאין להרבה בכדורגל הישראלי. אני לא בקיא בפרטים ובמה היה לאחרונה בבית"ר אבל אני בטוח שאם הוא ימשיך לעבוד קשה וינקה רעשי רקע, הוא יצליח, אין לספק בכלל, אם זה בבית"ר או בכל מקום אחר".
עדי יונה. "יכולות שאין להרבה בכדורגל הישראלי" (רדאד ג'בארה)יש חוסר סבלנות כלפי שחקני בית של בית"ר?
"אני חושב שבית"ר לא שונה בהתנהלות שלה מקבוצות אחרות, הקהל של בית"ר לא שונה בהתנהלות שלו כלפי שחקנים צעירים שעולים. שחקנים צעירים יכולים להראות ניצוצות, מראים פוטנציאל ואחר כך יכולה להיות איזושהי דעיכה קטנה או חוסר יכולת טובה. זה דבר שהוא יכול לקרות לכל כדורגלן. אבל אני לא חושב שבית"ר שונה ממועדונים אחרים בהתנהלות שלה עם שחקנים צעירים. אני חושב שזה קורה בכל העולם ובעוד הרבה קבוצות".
יש לך מחשבה או רצון לחזור לבית"ר מתישהו?
"בוודאי, בית"ר זה מקום שתמיד יהווה עבורי בית ומשפחה. אני חושב שכן, זה דבר שיכול לקרות".
מה מחזק אותך מנטלית וגורם לך להאמין שאתה יכול לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל?
"אני חושב שדווקא ברגעים כאלה, ברגעים קשים כאלה, בין אם זה היה בפציעה או בין עכשיו שאני בלי קבוצה, זה הרבה עבודה מנטלית עם עצמי. כל יום לייצר שגרה, לעבוד יותר קשה. כדורגל זה כל החיים שלי, מגיל ארבע אני עושה את זה ודווקא היום ברגעים קשים האמונה בעצמי מתחזקת".
בוא נדבר קצת על התקופה האחרונה. שיחקת בהפועל חיפה עם רוני לוי. חזרתם לעבוד ביחד אחרי שהוא היה הראשון שנתן לך את הבמה בבית"ר.
"תשמע, כשמאמן כמו רוני לוי רוצה אותך, אז אתה באמת לוקח את ההזדמנות בשתי ידיים. מהרגע שהפועל חיפה רצתה אותי היה משא ומתן מאוד ענייני ומהיר".
אז למה בעצם אתה לא ממשיך בהפועל חיפה?
"אני לא יודע מה קורה כרגע בהפועל חיפה. קצת ממה שקראתי ראיתי שיואב כץ אולי לוקח צעד אחורה שם. נחכה שהדברים יסתדרו".
הצלחת לסגור מעגל בעונה האחרונה עם רוני לוי, המאמן הראשון שנתן לך את ההזדמנות בבוגרים.
״באמת רוני לוי מגיל צעיר עקב אחרי מהרגע שהוא הגיע לבית״ר, מהרגע הראשון הוא בא לראות משחקים בנוער ובעצם גילה את הפוטנציאל שבי, הוא הראשון שזימן אותי להתאמן באופן תדיר עם הבוגרים, כמובן שנתן לי לשחק ופיתח אותי המון גם בפן האישי וגם בפן המקצועי, לאחר מכן באו דראפיץ’ וברדה והייתה עונה שבאתי אליה מוכן מנטלית ומקצועית״.
אני רוצה לחזור רגע למשה חוגג שאמר שאתה הדבר הבא בכדורגל הישראלי. הוא עזה לך נזק עם איך שהוא דיבר עליך? עם תג המחיר והמשקולות שהוא הניח על הכתפיים של שחקן בן 17-18.
"אני חושב שהוא רק עזר לי בקריירה. מהרגע הראשון הוא ראה בי כפרוספקט וקידם אותי ואתה יודע, כמו כל בעלים, כשיש שחקן עם פוטנציאל ובאמת הוכחתי את עצמי באותה עונה בבית"ר, אז דיי לגיטימי שהוא יציב את התג המחיר שהוא שם עלי".
היום מי שרוצה את אביאל זרגרי אצלו בקבוצה, מה הוא מקבל?
"אני אותו אביאל זרגרי של גיל 17, רק גדול יותר בחמש שנים, מנוסה יותר ומוכן לכל אתגר שיגיע מולו, בטח בגלל כל הדברים האלה שעברתי עד גיל 22".
איפה אתה רוצה לשחק?
"כמו שאמרתי לך, יש מספר הצעות, אני מעדיף לשמור את הקלפים כרגע קרוב לחזה ולקבל את ההחלטה הכי טובה עבורי לתקופה הקרובה".
זאת אומרת שאנחנו נראה אותך משחק כבר בתחילתה עונה הזו בליגת העל?
"כן".
אתה שחקן צעיר, מבטיח, מי המודל חיקוי שלך?
"אני מאוד אוהב את טוני קרוס, מאוד אוהב את השקט, את המנהיגות שהוא מביא למרכז המגרש, עם יכולה פנומנלית, אחוזי דיוק מאוד גבוהים בפס, זה שחקן שאני מאוד אוהב".
טוני קרוס. "אוהב את השקט שלו" (רויטרס)אני רוצה לדבר איתך על עוד עניין שתופס כותרות בימים אלה, מה אתה חושב על מה שקורה עכשיו עם הדרישה שיכולו לשחקן שמונה זרים בליגת העל, זה טוב לכדורגל שלנו?
"אני חושב שזה משהו לא טוב לכדורגל הישראלי. אני חושב שזה רק ילך ויפגע בכדורגלן הישראלי".
אבל מה עם הטענה שהרמה לא מספיק גבוהה של השחקנים שלנו ומי שהוא טיפה מעל הרמה אז הוא מבקש הרבה מאוד כסף או יוצא לחו"ל?
"הפתרון הוא לא להביא עוד זרים, זה מה שבטוח. הפתרון לטווח הארוך הוא להשקיע במחלקות נוער, להביא מאמנים טובים, להביא עוד אנשי צוות, להשקיע בפיתוח של מגרשים. זה באמת יהיה פתרון לטווח הארוך. להביא זרים בטווח הקצר זה אומנם יעלה את הרמה, אבל בטווח הארוך זה יפגע בשחקן הישראלי ואנחנו לא רוצים לראות פה ליגה רק של זרים, אנחנו רוצים לקבל את השחקן הישראלי".
אני מדבר איתך ואני רואה שיש בך המון אמונה וביטחון שאתה באמת יכול לחזור לקדמת כדורגל הישראלי, מאיפה אתה שואב את הכוחות האלה? עברת לא מעט ואתה עדיין מאוד מאוד צעיר, מאיפה הכוחות? מאיפה האמונה? מי מלווה אותך?
"קודם כל בראש ובראשונה זה המשפחה שלי שבאמת איתי ותומכת בי לכל אורך הדרך מגיל קטן ממש איתי רוב הקריירה ואני גם שואב המון ביטחון מכל הדרך הזאת שעברתי ומכל המשברים שהצלחתי להתמודד איתם, הם בסוף נותנים לך את הביטחון והאמונה לדעת שאתה יכול לעשות הכל. התמיכה מהמשפחה היא קריטית שאין לתאר״.
חייבים לדבר על נבחרת ישראל, יש לך שתי הופעות בנבחרת, עוד הוכחה שיש בך את הפוטנציאל שעדיין לא מומש, זה יושב לך בראש? הנבחרת זו גם מטרה עבורך?
"בוודאי ואני מאוד מאמין שאני עוד אצליח לחזור לשם, עם הרבה אמונה ועבודה קשה אני יכול לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי ובטח לנבחרת ישראל".
לסיום אביאל, מתי אתה סוגר קבוצה ופותח את העונה הקרובה?
"אני מקווה שזה יהיה בשבוע שבועיים הקרובים ואחזור לקדמת הכדורגל שלנו".
אתה מאוד מאמין בעצמך, רואים את זה גם בדרך שאתה מדבר. מה אתה קונה מבחינתך בעונה הקרובה? מה מבחינתך תחשב הצלחה נקודתית לעונה הזאת? אני לא מדבר על איפה שתהיה עוד עשר שנים".
"אני חושב שהדבר הכי חשוב בעונה הקרובה הוא לייצר רצף של משחקים, באמת לחזור ולשחק באופן רציף".
אתה מסתפק במועט.
"אני אסביר, אני פשוט בטוח שאם אני אשחק את כמות המשחקים שאני צריך לשחק, אז היכולת תגיע איתם".
ואז היהלום שדיברו עליו, יעבור את הליטוש המתאים והפוטנציאל הזה ימומש.
״בדיוק״.
אביאל זרגרי. "אני אותו שחקן של גיל 17" (רדאד ג'בארה)