כשאיתמר שבירו חתם במכבי נתניה לפני קרוב לשנתיים, הציפיות היו בעננים. סגן מלך השערים בליגת העל דאז, נרכש בסכום הקרוב לשני מיליון שקלים, אך לפני פחות מחודש, היהלומים החליטו שלא לממש את האופציה להארכת חוזהו וכעת הוא יוצא לדרך חדשה.
לא מעט עבר על שבירו בשנתיים האחרונות: הוא איבד את אביו רוני ז"ל, מעמדו נפגע ואפילו הגיעו שמועות על בעיות בחדר ההלבשה בתקופת מרקו בלבול העונה. בחצי השני של העונה האחרונה, הוא עבר בעסקת השאלה להפועל ת"א, הוכיח שלא שכח לכבוש והחזיר לעצמו את הביטחון.
רגע לפני שהוא בוחר את התחנה הבאה, הוא הגיע השבוע לפודקאסט "שיחת היום" של ONE וסיכם עם תומר חבז את התקופה אצל היהלומים: מה לא עבד, הקושי שלווה בצל אובדן אביו, העובדה שלא קיבל עדכון מהמועדון שלא ימשיך והצעד הבא.
עוד בפרק: ההאשמות על חדר ההלבשה, אליניב ברדה, ההשאלה בהפועל ת"א, המעבר לברשיה שלא יצא אל הפועל והחלום לחזור לנבחרת ישראל. האזנה נעימה.
על הפועל ת"א: "הגעתי להפועל אחרי שאליניב ברדה וגיא פרימור מאוד רצו אותי. אני יכול להגיד שחזר לי הביטחון בהפועל ת"א. הייתי בהלם מהעוצמות ונהניתי מכל רגע. הגעתי לכמות דו ספרתית מבחינת גולים ובישולים וחוויתי עוצמות מטורפות מהקהל. עד היום אני מקבל 150 הודעות ביום מאוהדים. הכול פתוח כרגע: דיברו איתי, אבל כמו עם כל הקבוצות, הדברים פתוחים".
על התקופה בנתניה: "שמעתי מאנשים את השמועה שאייל סגל רצה אותי והמאמן והמנהל המקצועי לא. אבל ביום שחתמתי, אלמוג ורן הביאו אותי לבית שלהם והסבירו לי שאיגור אמור היה ללכת. זה לא קרה ובסוף היינו שלושה חלוצים דומיננטיים ורק חלוץ אחד יכול היה לשחק, כך ששלושתנו נפגענו. הגעתי למצב של חוסר ביטחון שלא הצלחתי להרים את עצמי. גם יוסי אבוקסיס הבין העונה שלשני הצדדים זה יעשה טוב אם אלך למקום אחר”.
"הגעתי למצב של חוסר ביטחון". שבירו (מערכת ONE)“הוא הבין שאני שחקן שצריך לשחק ולא רצה לפגוע בי. זו לא הייתה טעות להגיע כי כשחתמתי הם היו על הגל. כשהגעתי, התחילו כל הבלגנים סביב המועדון ואם אייל (סגל, הבעלים) עוזב או לא עוזב. התאכזבתי שלא הצלחתי להחזיר לקהל שאהב אותי. הייתי רגיל לשחק ובאתי מהנבחרת ופתאום פה לשחק ושם לשחק, זה היה קשה. ברור שנתניה היא פספוס".
על ההאשמות על הבעיות בחדר ההלבשה: "אני ומקסים (פלקושצ'נקו) חברים טובים וקישרו את זה כי שנינו לא שיחקנו אצל מרקו. אז אמרו שלקבוצה לא הולך ולמי נבוא? לשני החברים שעל הספסל. זה הכי כאב לנו: נתנו את הנשמה שלנו והיינו פייבוריטים אצל האוהדים. אמרו שמקסים במערכת יחסים לא טובה עם מרקו ואני ממורמר כי אני לא משחק. בגלל הקשר החם שלי עם האוהדים, לא התביישתי לעמוד מולם בתקופה הקשה ולספוג את זה. הרגשתי שאולי המועדון היה צריך לגנות את זה ולא עשה את זה. אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. זה קל להגיד את זה עכשיו, אבל לא היה לי קל בתקופה הזאת”.
איתמר שבירו ומקסים פלקושצ'נקו (ראובן שוורץ)על פטירת אביו רוני ז"ל במהלך התקופה: "בסוף שופטים אותך במגרש וגם אני רוצה שישפטו אותי במגרש, אבל היו הרבה סיבות מסביב. הייתי צריך לנסוע איתו לדרום לטיפולים. אני כחלוץ שלא מבקיע, אי אפשר לדבר איתי. ניסיתי לא להראות למשפחה שאני נשבר, כי הייתי צריך לתת להם אנרגיות ולא להעמיס עליהם. מצד שני, אתה בכל יום מגיע לנתניה ונלחם. אתה לא ישן טוב כל הלילה, כי הייתה לו מחלה קשה שבלילה מגיעים הכאבים”.
“אתה קם בבוקר אחרי שיחה איתו ויוצא עם אנרגיות אחרות לאימון. היה לי מאבק קשה, אבל היה ברור לי שהמאבק שלו היה יותר קשה. השנה הזאת ביגרה אותי כי אם בעבר לא הייתי משחק, הייתי מאוד אמוציונלי וזה לא היה עובר לי חלק. למדתי לסתום ולא להתפוצץ. אבא שלי לא היה מסוגל להיפרד ממני: היינו בקשר חזק וממני הוא לא היה מסוגל להיפרד. יש הודעה שמורה אצלי בטלפון, שהוא אמר לסוכן שלי אבי נמני, שישמור לו על הילד", הוסיף.
על המעבר שלא יצא אל הפועל לברשיה: "זה היה קיץ של המון הצעות וזו הייתה תקופה שאיזי שרצקי רצה המון כסף עליי. הגעתי לברשיה והיה איזשהו עניין עם הדרכון האירופאי שלא הצלחנו לפתור. הייתה הצעה יפה וברשיה זה מועדון מדהים. אבל אתה יודע למה לא כל כך התבאסתי בסוף? כי היה לי יותר זמן להיות עם אבא, שזה הדבר שהכי החזיק אותי”.
"שרצקי רצה המון כסף עליי". איתמר שבירו (חגי מיכאלי)על האופציה שנתניה לא מימשה: "לא הופתעתי. אני חושב ששנינו ידענו והבנו שלא אשאר פה. אומרים שהודיעו לי שאני לא נשאר, אבל אף אחד לא דיבר איתי עד היום. לא איתי ולא עם הסוכן שלי. מתי דיברו איתי לאחרונה משם? כשיצאתי להשאלה בהפועל ת"א".
המעמד שלו: "לפעמים יש שנה וחצי שלא מתחברות לשחקן, בסוף אנחנו בני אדם. אבל הראיתי מה אני יכול לתת ואני מאמין בעצמי מאוד. אני עושה בדק בית תמיד ואני יותר רעב מהתקופה שלפני ק"ש. אני רוצה ללכת למקום שארגיש בו מוערך כמו בהפועל ת"א ורוצה לכבוש השנה במספרים דו ספרתיים. יש חלוצים מאוד טובים בארץ, דין דוד, גיא מלמד ועוד. אבל אני חושב שכן אפשר להגיד שאני במקום הזה כי הוכחתי את עצמי כי הייתי סגן מלך השערים בקבוצה קטנה יותר. החלום הכי גדול שלי הוא לחזור לנבחרת".